עץ: ‏פיקוס התאנה Ficus carica 

עלה: לסירוגין. עלים מאונים גדולים צדם העליון מחוספס וצידם התחתון שעיר

פרח: ללא חשיבות גננית

פרי: פגה, תאנה, פרי אכיל אחד מחיק כל עלה

גזע: הגזע נמוך וקליפתו אפורה, כמעט חלקה

משפחה: תותיים

גובה: 4 – 8 מ'

 

עץ התאנה הוא מהעצים המוכרים והאהובים בנוף הארץ־ישראלי. הוא נמנה עם שבעת המינים שבהם נשתבחה הארץ, והוא ה“דבש” שבביטוי “ארץ זבת חלב ודבש”. מאז ימי קדם שימשה התאנה כעץ פרי חשוב, ופריה המתוק – הפגה – אהוב על בני אדם, ציפורים ובעלי חיים כאחד.

מוצאה של התאנה בהרים הגבוהים של קדמת אסיה – אזורי פרס, עיראק וטורקיה. זהו עץ תרבות נשיר, בעל ענפים מפותלים ועלים גדולים עם שלוש עד חמש אונות. לעיתים נדירות מופיעים גם עלים שלמים, ללא אונות כלל.

התאנה היא עץ חסון ומהיר צימוח, ופריה נחשב ייחודי, טעים ובריא. עונת ההבשלה ארוכה, והפירות מבשילים בהדרגה: בתוך יום־יומיים פרי ירוק וקשה יכול להכפיל את גודלו ולהפוך לפרי רך, עסיסי ומלא סוכר.

לעץ התאנה יתרונות רבים: הוא מתאים כמעט לכל סוגי הקרקע, עמיד לחום ולקור, חסכוני במים וקל לגידול. ניתן לשמור עליו כעץ קטן באמצעות גיזום תקופתי, והוא מתאים גם לגידול במכלים ובגינות גג, בתנאי שמרעננים את מצע הגידול מדי כמה שנים. התאנה עמידה יחסית למחלות ולמזיקים. האויב העיקרי שלה הוא יקרונית התאנה, מזיק הפוגע בשלד העץ, אך כאשר מזהים אותו בזמן ניתן להתמודד עמו באמצעים מתאימים. מזיקים נוספים, כגון פסילת התאנה, זבוב הפירות וחיפושית התסיסה, ניתנים בדרך כלל לטיפול בקלות יחסית.

האבקת פרחי התאנה מתבצעת בעזרת צרעות זעירות, בתהליך טבעי ייחודי ומרתק. כמו קרוביה בסוג פיקוס, גם לתאנה מערכת שורשים מעט אגרסיבית, אך מאחר שמדובר בעץ קטן יחסית, הסיכון נמוך יותר. תכנון נכון של מיקום העץ ושמירה על מרחק מתאים מתשתיות ימנעו בעיות בעתיד.

ישנם אנשים החווים גירוי בעור במגע עם עלים או ענפים של תאנה. מדובר בתגובה אלרגית הנגרמת משערות העלים ומהמוהל הלבן שהעץ מפריש כאשר פוצעים אותו.

לתאנה מקום מרכזי גם במקורות היהודיים. היא עץ הפרי הראשון המוזכר בתנ״ך: “ויתפרו עלי תאנה ויעשו להם חגורות”. התאנה נזכרת פעמים רבות לצד הגפן כסמל לשלווה ולביטחון: “וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו”. חז״ל אף דימו את לימוד התורה לתאנה, שכן פירותיה נלקטים בהדרגה – כמו הידע הנרכש לאט ובסבלנות.

בעבר, לפני המצאת הסוכר, היה פרי התאנה אחד ממקורות המתיקות המרכזיים. התאנה נחשבה גם ל“פרי של עניים”, ולעיתים שימשה כמטפורה לביטויי גנאי. עם זאת, ערכה התזונתי והתרבותי היה רב.

לשרף התאנה ולתאנים לא בשלות תכונה מיוחדת: הם מכילים אנזים בשם פיקאין, הגורם לחלב להתגבש. בעת העתיקה השתמשו בתכונה זו לייצור גבינות, ואף נעשה שימוש בשרף להסרת נגעים ויבלות מהעור.