דלג לתוכן העמוד
פייסבוק אינסטגרם יוטיוב EN פתיחת הגדרות נגישות
יובל הימן
סגן משנה  

יובל הימן

בן זהרה ומשה
נפל ביום כ"ג תמוז תשע"ד (21/07/2014)
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי הר הרצל

סיפור חייו

בנם הבכור של זֹהרה ומשה. יובל נולד בירושלים ביום כ"ח בסיוון תשנ"ג (16.6.1993). אח בכור לארבל, אשחר ואלומה.

יובל גדל והתחנך באפרת, למד בבית הספר היסודי ממ"ד "עשה חיל", ובחטיבת הביניים ותיכון "דרך אבות". הוא הדריך בסניף בני עקיבא והתנדב בקייטנת "שלוה" לילדים עם צרכים מיוחדים. יובל שאף למצוינות בכל אשר פנה, וכך הצטיין בלימודים ובספורט. לצד זה היה אוהב אדם, וידע למצוא נתיב ודרך לכל אחד מהסובבים אותו, גם אם היה שונה ממנו. בכל דרכיו נהג בצניעות סבלנות וסובלנות והאיר בחיוך וסבר פנים יפות.

ב-19.1.2012 התגייס יובל לצה"ל. הוא התחיל את שירותו הצבאי כלוחם בפלחה"ן צנחנים, והתבלט כחייל טוב. יובל סיים קורס מ"כים בהצטיינות, ולאחר מכן הדריך בטירונות בבא"ח צנחנים. במהלך שנת 2014 התחיל קורס קצינים, ועם פתיחת מבצע "צוק איתן" החל כצוער את ההשלמה החיילית בקורס הקצינים. תוך מספר ימים הצטרף יובל ללחימה כקשר מפקד גדוד "גפן".

בבוקר יום שני 21 ביולי 2014 התקבל דיווח על מחבלים שחדרו ארצה סמוך לקיבוץ ניר-עם. בעקבות הדיווח הגיע למקום חפ"ק גדוד גפן בפיקוד המג"ד דולב קידר, ולצדו - יובל. עם בואם למקום נפתחה עליהם אש מקלעים ונ"ט פגע בג'יפ. נהג הג'יפ נהרג במקום. מפקד הגדוד, יובל והגשש ירדו מהרכב וניהלו קרב עם המחבלים. בקרב זה נהרגו כל לוחמי חבורת הפיקוד של גדוד "גפן". יובל הראה במעשיו דבקות במשימה לאור המטרה ונכונות ללחום ולבצע את תפקידו גם תוך סיכון אישי.

הוא נפל בקרב במבצע "צוק איתן" ביום כ"ג בתמוז תשע"ד (21.7.2014). איתו נפלו סגן-אלוף דולב קידר, רב-סמל בכיר קסהון (דני) ביינסאין וסמל ראשון נדב גולדמכר. ארבעת הנופלים צוינו לשבח על לחימתם.

יובל היה בן עשרים ואחת בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, ירושלים. הותיר הורים, אח ושתי אחיות.

אחרי נפילתו הועלה יובל לדרגת סגן משנה.
על מצבתו של יובל כתבו בני המשפחה: "בן ונכד אהוב למשפחות הימן – טובי. אח בכור לארבל אשחר ואלומה"

דברי ההספד של אימו זהרה

הבוקר לא הביא איתו בשורות חדשות. לא עצמתי עין.
שוכבת כל הלילה בין אבא ואלומה והעפעפיים מסרבים להיסגר.
אני חושבת איפה אתה ואם אתה עדיין מרגיש.
יובל בני, בכורי, מי ייתן מותי תחתיך.
21 שנים וחודש, מפוארות, שנים של צניעות ומצוינות.
שנים בהם לא היה יום בו לא זכיתי לומר לך עד כמה אני אוהבת אותך. כל יום, כל יום.

המילים האחרונות ששלחתי לך שעוד הספקת לראות היו "תישן טוב אהובי" ואתה ענית "הכול בסדר אמא, אתקשר מחר". ואני מחכה למחר. אחכה לו כל חיי.

כולם נקבצו ובאו לכאן להיפרד ממך.

זכינו בך. אבא, אני , ארבל, אשחר, אלומה ורוויה. עוצמה שנשאבה ממנו באחת, בשתי מילים נוראיות: "יובל נהרג". הפרידה קשה יובל. אין איבר בגוף שאינו זועק אליך, ואין נחמה במותך. "עצוב למות באמצע התמוז".

"אמא" אמרת לי ברגילה האחרונה, בא לי יום בלי לעשות כלום. תמיד עזרתי לך להגשים כל חלום שלך ועכשיו אתה החלום יובל ותישאר כך. חלום מתוק ומר וכואב כל כך.

ימים קשים מחכים לנו. תפילתי היא כי נלמד לחיות עם המוות באהבה, לא בכעס. בשמחה על מה שהיה ולא בכאב על מה שלעולם לא יהיה כבר.

אני אוהבת את כולכם. תודה שאתם אתנו. ביתנו פתוח לכולם יום ולילה, אתם המשפחה שלנו. אל תעמדו בפתח. תיכנסו, תחבקו תשמחו ותבכו אתנו.

וכמוני עומדות עוד 27 אימהות על קברי בניהם. ואני מחבקת אותן מרחוק. קשורות אנו בחוט של כאב לעד. כאב על ילד שלא אזכה עוד ללטף את פניו, להתרומם על קצות האצבעות ולנשק אותו.

להגיד לו תודה ילד שלי מושלם.

תודה יובל.

תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.

לאתר ההנצחה של משרד הביטחון לחץ כאן

מקום מנוחתו

יובל הימן
בן 21 בנופלו
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי הר הרצל
אזור: ד
חלקה: 8
שורה: 2
קבר: 2