אִישׁ עַל הָעֵדָה – דבר תורה לפרשת פנחס

כאשר משה עומד לפני סוף תפקידו בהנהגת ישראל, הוא מבקש למנות לו מחליף ראוי. "יִפְקֹד ה' אֱ-לֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה. אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם, וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה". ה' מקבל את בקשתו, ואומר לו: "קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו". את הביטוי "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" מפרש רש"י על פי הספרי: "שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד". יש אשר רצו לפרש "הליכה זו כנגד רוחו של כל אחד" כביטוי לתקיפות, לעמידה יציבה מול רוחות שונות המנשבות בעם, כדי להוביל את העם בדרך התורה והיראה.

אין זה פשט דברי רש"י. הוא מקשר זאת לביטוי המיוחד בבקשתו של משה "אֱ-לֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר" – "אמר לפניו: ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד, ואינן דומין זה לזה. מַנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו". התכונה הראויה למנהיג היא היכולת להתאים עצמו לכל אחד מישראל ולהובילו. "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ".

כאשר חטאו קורח ועדתו, אמר ה' למשה: "הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע". משה ואהרון מתחננים אל ה', ומשתמשים באותו ביטוי מיוחד: "אֵ-ל אֱ-לֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר, הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף?!"

ר' לוי יצחק מברדיצ'ב, "סנגורן של ישראל", בספרו קדושת לוי, רואה בדברים אלו בסיס לגישתו!

"יש ללמוד זכות על ישראל, מה שאינם עושין רצון הבורא בתמידות כמלאכים, מחמת שהם טרודים בפרנסתם... וזה שאמר משה 'א-ל א-להי הרוחות לכל בשר', שהאדם מחמת שהוא בשר ודם, הצטרכות של אדם בפרנסתו, ומחמת זה הוא לפעמים אינו עובד ה' בתמידות... כמו שאתה לומד זכות על האדם על שאינו עובד אותך בתמידות, כן ביקש משה שיעמוד מנהיג לישראל שילמד תמיד זכות על ישראל. וזהו 'יפקוד ה' א-להי הרוחות לכל בשר' – כמו שאתה א-להי הרוחות לכל בשר, ואתה מלמד זכות עליהם, כן פקוד איש על העדה, שמנהיג לישראל יהיה גם כן מלמד זכות על ישראל!"

וכך במינוי יהושע בפרשת וילך נאמר: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ, כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם, וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם". אתה תבוא עם העם, ולצורך כך תתייעץ עם שאר מנהיגי העם. הנהגה זו, המחוברת אל העם, אינה מתנשאת, ודואגת לכל אחד באשר הוא, אותה רואה משה כהנהגה הראויה.

אלא שסכנה יש כאן, מנהיג המונהג על פי סקרי דעת קהל, יושפע מבעלי אינטרסים, ועלול להיגרר ולהוביל את העם לאבדון. אחד מסימני "עקבתא דמשיחא" הוא "פני הדור כפני הכלב" – יש שפירש שכמו שכלב רגיל לרוץ לפני אדוניו, כאילו הוא מוביל אותו, אך לאחר התקדמות הוא עוצר ומסתכל לאחור לראות להיכן אדוניו הולך. כך היא ההנהגה בימי השפל לקראת הגאולה.  

אבל הקדוש ברוך הוא אמר ליהושע: "כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם" -  תביא על כרחם, הכול תלוי בך, טול מקל והך על קדקדן. דַּבָּר (מנהיג) אחד לדור, ולא שני דַּבָּרִים לדור!

המנהיג הרצוי צריך להקשיב לעם, ומתוך ענווה לדאוג לכל אחד, ללמד זכות על כולם. ויחד עם זאת להיות איש בעל עמוד שדרה, מנהיג מוביל אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם!

יהושע נבחר להיות "אִישׁ עַל הָעֵדָה" – איש מנהיג הדואג לעדה!

שבת שלום!

יהיו דברי אלו לזכרו של תלמידי היקר, בועז אזולאי ז"ל, אשר במותו הטראגי, חסרנו נער מצטיין ודואג לזולת, אשר יכל לגדול למנהיג.