מצורע צרעת הבית של האח הגדול והתיקון של שבת הגדול ופסח
צרעת הבית של האח הגדול והתיקון של שבת הגדול ופסח
ע"פ החוק הישראלי והכללי אם מישהו מפרסם ברבים דבר רע על אדם אחר אפשר לתבוע אותו על 'לשון הרע'. הנתבע להגנתו יכול לטעון "טענת אמת דיברתי" ואם אכן יצליח להוכיח זאת, הרי שהוא נקי מעוון וזוכה במשפט. ע"פ ההלכה הדברים הפוכים לגמרי. 'לשון הרע' תקף אך ורק אם מדובר בטענת אמת. אחרת יש כאן מוציא דיבה או מוציא שם רע.
התפיסה האתית מאחורי החוק הכללי הוא ש'אמת' משמשת גם כאמת-מידה לטוב ורע. אם זה נכון ואמיתי מדוע להסתיר את זה? מדוע לא לפרסם את זה? הסתרה בתרבות הכללית נתפסת מיד באופן חשדני כתכסיס נבזי או שקרי; כעדות על חטא ובושה עליהם מנסים לכסות.
התפיסה התורנית, לעומת זאת, מבחינה בין אמת-שקר לטוב-רע. דבר מה יכול להיות 'אמיתי' כלומר מוכח עובדתית, ובכל זאת יהיה רע.
בפרשת השבוע אנו קוראים על תהליך כפרתו של המצורע שנעשה ע"י ציפור דרור. ציפורים, אומר המדרש, הם מפטפטות. והרמב"ן מוסיף שבגלל שהם ציפורי דרור הרי שהם מפטפטים בכל מקום.
חטאו של המצורע בלשון הרע. היינו, באמירת דברי אמת שלא במקומם הנכון והמדוייק. ישנם דברים שאמורים להיות במרחב מסוים וכשהם במרחבים אחרים זה הופך להיות רע. כפי שנהג לומר הרב מנחם פרומן זצ"ל, שההבדל בין סרטי זימה לבין יחסי אישות שבין איש לאישה זה הפרהסיה שלהם. זאת המצלמה שמחפיצה ומוציאה את הדברים מהקשרם.
לשאלת הבן החכם מציעה ההגדה את התשובה הבאה: "אף אתה אמור לו כהלכות הפסח: אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן". בתלמוד הבבלי מסביר רב הלכה זו "שלא יעקרו מחבורה לחבורה". כדי לאכול את קרבן הפסח חייבים להיות מנויים מראש על חבורה מסויימת. אי אפשר לבוא סתם כך ולאכול קרבן פסח. יותר מאשר המשפחה חוגגת את חג החירות והדרור ומקדשת את המועדים; הללו חוגגים ומקדשים את המשפחה.
מיהו אם כן הבן החכם? הבן החכם הוא המדען הנאור. אין לו הבחנה בין פנים לחוץ משום שהאמת המדעית, האינטלקטואלית נכונה גם כאן וגם שם. הסכנה בו טמונה בכך שהוא לא מבין את החשיבות של התא המשפחתי, של האינטימיות, של האהבה הנוצרת דווקא בתוככי הבית פנימה. החכם הוא אמנם חכם אך הוא הומלס. החכם הוא ציפור הדרור שאין לו הבחנה בין הבית לשדה, בין חבורה זו לחבורה אחרת.
אנחנו חיים בדור שאין בו הבחנה בין פנים לחוץ. בין בית לפרהסיה. כל בית הופך להיות ביתו של האח הגדול. מצלמות בכל מקום מחפיצות והופכות את כולנו לתרבות פורנוגרפית אחת גדולה. הצרעת הולכת ומתפשטת. מאבדים את הסוד. מאבדים את הקדושה הנוצרת בין כתלי הבית. בתוך ערי חומה. ומתקיים בנו מקרא שכתוב "בדד ישב מחוץ למחנה מושבו".
בהפטרה אנו קוראים את הבשורה של אליהו הנביא: "הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". רגע לפני יום ה'. רגע לפני התיקון של יחוד קב"ה בעולמו. יש תיקון קטן קודם – תיקון התא המשפחתי. איחוי הלבבות של ההורים והילדים. לפני היום שבו ישיב ה' ימינו כקדם, ישובו הלבבות אחד לשני. תחזור האינטימיות. יחזור הסוד לתוך הבית פנימה.
שבת שלום,
שראל