אשל, אוכל ועבודת ה'
וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם
רש"י: אשל - רב ושמואל, חד אמר פרדס להביא ממנו פירות לאורחים בסעודה, וחד אמר פונדק לאכסניא ובו כל מיני פירות.
אם עד עכשיו אברהם בנה מזבחות כדי לקרוא בשם ה' כאן הוא קורא שם ה' מתוך האשל.
קריאה בשם ה' מתוך "בית הכנסת" מתוך עבודת הקודש של המזבח, מתוך הקרבה וקרבת ה' היא מובנת ואפילו טבעית; קריאה בשם ה' מתוך האשל, מתוך פונדק של אכסניה, מתוך אכילה ושתיה, זה חידוש גדול בעולם. אפשר לקחת את הנאות העולם ולכוון אותם לטוב, אפשר לקחת את השפע הגשמי להכניס בו אורחים ולהאכיל אתו רעבים.
הקב"ה מתגלה בתוך העולם הזה ולא רק במקום שהיה נדמה כמקום הטבעי של עבודת ה', באשל ולא רק במזבח.
לאורך ההסטוריה דתות שונות מנסות להתמודד עם המתח של עולם הטבע מול עולם הקודש, דתות שביקשו הפרדת הדת מהמדינה מבקשת לרוקן את עולם החול מנגיעות של קודש. יש דתות שבחרו להתעלם ולהתנזר מעולם החול שצורר לדעתם את הקודש ומטמא אותו.
אברהם מחדש דגם חדש בעבודת האל, חיבור של קודש וחול. קידוש החומר וקריאה בשם ה' מתוך הנאות העולם הזה שאינן מנוגדות אלא משלימות ומעטרות את עבודת הקודש כשהן מכוונות נכון.
אברהם מראה לכל העולם ולנו שלא צריך לעלות שמימה כדי למצוא את ה', אפשר וצריך לגלות אותו ית' בתוך העולם הזה.
שבת שלום
אלחנן לואיס