פרשת בהעלותך

 

" ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח..." הנה בספר דברים נאמר

" זכור את אשר עשה ה' א-לקיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים" (דב' כד ח')

כותב על כך הרמב"ן בהשמטות לספר המצוות מצווה שביעית, 'ללמדך שאין נגעים באים אלא על לשון הרע'... 'ומה מרים שלא דברה אלא שלא בפניו של משה, ולהנייתו של משה, ולשבחו של משה ולבניינו של עולם, נענשה. המדבר בגנותו של של חבירו ברבים על אחת כמה וכמה.'

נשאלת השאלה מה אמרה מרים ובמה חטאה?

מסביר ר' חיים שמולאביץ בספרו 'שיחות מוסר':

"ואמר הכתוב 'וישמע ה'' (יב, ב) ונראה פירושו שלא הייתה בריה שבעולם שהייתה מרגישה ושומעת בדברי מרים עניין לשון הרע כלל, אלא הקב"ה לבדו 'שמע' בדבדיה לשון הרע, ואף על פי שהחטא כה דק ועמוק, אף על פי כן נתבע האדם עליו, ...שאף שאין כל בריה משגת את חטאו בלתי השם לבדו, מכל מקום האדם עצמו בידו להרגיש אפילו את הפגימה הדקה ביותר , לפי מעלתו.

מרים דאגה מאז ומעולם לשלמות הבית היהודי, עוד במצרים כשעמרם גירש את יוכבד בגלל השעבוד, באה אליו מרים, ושכנעה אותו ובעקבותיו את שאר העם להחזיר את נשותיהם. לכן גם אצל משה כשגרש את אשתו, חשבה שעליו להחזירה שהרי בנין הבית המשפחתי בעם ישראל הוא דבר נשגב וחשוב, ולכן אפילו נביא צריך לשמור על בית נאמן בישראל, שהרי גם היא וגם אהרון נביאים.

ולזה התכוון הרמב"ן באומרו לשבחו של משה (נביא) ולבניינו של עולם(להחזיר את צפורה)  דיברה.

אך הקב"ה הבהיר שמשה הוא מעל כל הנביאים, הרואה באיספקלריה מאירה, ויכול בכל רגע לקבל דבר ה' וכולו קודש לשמים, ולכן אינו יכול לחיות חיים ארציים במסגרת משפחתית. כי הוא מעל לטבע.

מאת יצחק טחובר.