פרשת ויקהל-פקודי-החודש

פרשות ויקהל פקודי הינם חזרה על הנושאים של פרשות תרומה-תצווה.

בפרשות תרומה-תצווה מופיע הציווי על בניית המשכן ובפרשות ויקהל פקודי מופיע הקיום של הציווי. בספר התורה שבו אף פסוק לא מיותר אנו נדרשים לשאלה - מדוע התורה כפלה את האזכור של הנושא הזה?

ניתן לראות מספר תשובות לשאלה זו, אחת מהן קשורה לפרשה המצויה בתווך - פרשת כי תישא. הפרשה שבה נמצא חטא העגל - החטא החמור ביותר של עם ישראל כעם שעליו כולנו משלמים עד היום.

אחרי חטא חמור כל כך היה אפשר לומר שמשהו נשבר, יש כאן משבר של חוסר אמון. אולי עם ישראל כבר לא יעשה את מה שה' ציווה עליו, אך ניתן לראות שהחזאה בתשובה של עם ישראל אחרי חטא העגל היה משמעותי כל כך עד שמשה מפרט בתורה עד כמה הביצוע של הציווי לבניית המשכן היה בדיוק לפי התכנון האלוקי.

תשובה נוספת טמונה בכך שבעולם הקודש לא מספיקות כוונות טובות ותכנון נהדר של עולם רוחני. אנו חייבים להצמיד לכל תכנון מרומם גם ביצוע גשמי. ניתן לראות בעולם תכניות רוחניות שנשארו באוויר ולא התגשמו, לא ירדו לעולם המעשה כי היה חסר להם מימד גשמי. רק כאשר הרוחניות פוגשת בכלים מעולם החומר, הקדושה יכולה באמת לשכון בתוכנו.

מעניין לציין שבעוד שבציווי בפרשות תרומה-תצווה הסדר הוא מהפנים לחוץ (קודם הארון ואז המשכן), בביצוע ויקהל-פקודי הסדר הפוך – קודם בונים את הבית (המשכן) ורק אז מכניסים את הכלים.

השנה פרשה זו הינה גם שבת החודש שעוסקת בקידוש החודש לקראת הפסח. 

אני תפילה שכבר בפסח הזה נוכל לעלות לבית מקדשנו ולחבר את העולם הרוחני הנהדר שקיים בעם ישראל יחד עם הכלים החומריים שבהם תוכל לשכון הקדושה.