השקיפה - ד"ת לפרשת כי תבוא

בס"ד

 

ימים אלו של חודש אלול הם ימים של תשובה. עיקרה של התשובה הוא חשבון הנפש על מעשינו בעבר, מציאת הדברים הדורשים תיקון, וקבלה לעתיד. וכך כותב הרמב"ם בספר המצות (עשה עג):

צונו להתודות על החטאים והעונות שחטאנו לפני האל יתעלה, ולומר אותם עם התשובה, וזה הוא הודוי. וכונתו שיאמר "אנא השם חטאתי עויתי פשעתי ועשיתי כך וכך". ויאריך המאמר ויבקש המחילה בזה הענין לפי צחות לשונו...

בפרשתנו מצווים אנו לאחר השנה השלישית והשישית משנות השמיטה, לוודא שאכן הפרשנו מעשרות והעברנו למי שצריך, ואחר כך לומר לפני ה' בערב חג הפסח של השנה הרביעית שביצענו את המוטל עלינו.

'כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר, וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ.

וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ: בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת, וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי, לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי. לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ, וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא, וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת, שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהָי, עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי.'

גם את האמירה הזו מכנה המשנה במסכת מעשר שני 'וידוי'.

הוידוי על חטא הוא תהליך עיקרי אצל השב, בו מפרט האדם את מה שעשה שלא כהוגן. 

בוידוי מעשרות האדם מפרט את מה שעשה בסדר ולא נכשל בו!

תהליך התשובה חשוב, אך עלול לגרום לעצב ודכדוך בעקבות כשלונותינו. ולכן חשוב גם לעיתים לתת דין וחשבון על הדברים הטובים שעשינו!

וכך כותב הרב קוק (עין אי"ה):

'על כן כשם שיש תועלת גדולה לתיקון הנפש בוידוי העוונות, כן יש גם כן תועלת לפרקים קבועים, גם כן בוידוי המצוות, למען ישמח בהם בלבבו ויחזק ארחות חייו בדרך ה'!'

אף את אמירת "מקרא ביכורים" המופיעה בתחילת פרשתנו מגדיר הרמב"ם כוידוי (הל' ביכורים פ"ג ה"י): 'מצות עשה להתודות במקדש על הבכורים בשעה שמביאם'.

ובספר המצוות (מצות עשה קלב) מרחיב:

'שצונו לספר טובותיו אשר הטיב לנו והציל אותנו, ומתחיל בענין יעקב אבינו ומסיים בעבודת המצרים וענותם אותנו, ולשבחו על כל זה ולבקש ממנו להתמיד הברכה כשיביא הביכורים, והוא אמרו יתעלה "וענית ואמרת לפני ה' אלקיך ארמי אובד אבי", ומה שבא אחר זה מן הפרשה כולה. ומצוה זו נקראת "מקרא ביכורים".'

הווידוי וההודאה מחוברות הן. עלינו להודות על מה שחטאנו, עלינו להודות גם על האמת במה שקיימנו את המצווה עלינו, וכן להודות על הטוב שגמלנו ה'.

לאחר שנשקיף על מעשינו הטובים ועל אלו הזקוקים לתיקון, ולאחר שנשקיף על הטובות שה' גומל איתנו בכל יום, נוכל לבקש את הנאמר בסוף וידוי מעשרות:

'הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.'