לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱ-לֹהֵיכֶם – ד"ת לפרשת ראה

בס"ד

לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱ-לֹהֵיכֶם – ד"ת לפרשת ראה / חיים ברנר רב קהילת מגן אברהם

בפרשתנו (תחילת דברים יב) נאמר:

אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱ-לֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה. אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן. וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא. לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱ-לֹהֵיכֶם.

בפסוקים אלה מצווים בני ישראל להשמיד את כל המקומות הקשורים לפולחן עבודה זרה. שתי מצוות נוספות לומדים חז"ל מן הפסוק האחרון – האיסור להשמיד את מזבח ה' והאיסור למחוק את שמו. כך מובא בספר החינוך (מצוה תלז):

שלא נאבד ונמחה הדברים ששם הקדוש ברוך הוא נקרא עליהם, כגון בית המקדש וספרי הקודש ושמותיו היקרים ברוך הוא, ועל כל זה נאמר "לא תעשון כן לה' א-להיכם...

ספר החינוך ממשיך ומציע טעם למצווה:

כי בגשת בני ישראל אל הקדש באימה ברתת בזיע, מתוך כך יכניסו בליבם הפחד והיראה הגדולה אל השם ברוך הוא.

איסור זה של מחיקת שמות הקודש, הוביל ליצירת מקומות גניזה (יש המכנים זאת 'שמות'  בגלל שם ה' המופיע במה שמובא לשם). לאורך שנים היו אלה חדרים קטנים הסמוכים לבתי הכנסיות, שם שמו ספרים שהתבלו, וכן כתבים אחרים. דוגמה מפורסמת היא הגניזה הקהירית שנתגלתה לחוקרים לפני כ 150 שנה, שם נמצאו כתבי יד רבים מלפני למעלה מאלף שנה, ועד היום חוקרים רבים עוסקים במחקר הממצאים שנמצאו בגניזה.  אם בעבר כמות הגניזה היתה יחסית קטנה, לאחר המצאת הדפוס וריבוי הספרים בעיית ריבוי הגניזה התעצמה. גליונות דפוס רבים נמצאים פגומים וצריך לגונזם.

כיום הבעיה גדלה עוד יותר, יכולת הגישה למאגרים תורניים ממוחשבים, גרמה לאנשים רבים להוציא מביתם ספרי קודש רבים לגניזה. המציאות היום של הדפסה מהירה מהמחשב וזמינות מכונות צילום, גורמת מצד אחד להפקת דפי מקורות יפים, המסייעים ללימוד, אך מצד שני דפים רבים, אפילו כאלה שיש בהם אזכרות, מתגלגלים בביזיון במקומות רבים. דפי עיון רבים על פרשת שבוע (הכוללים גם פרסומות רבות) מובאים לבית הכנסת מידי שבת בשבתו, והאחראים על הגניזה זועקים על מעייני הישועה העומדים להציף את העולם הקטן, הגניזה מתמלאת, כמעט ללא יכולת להשתלט עליה. חשוב מאוד להיזהר מלהדפיס דפים  שיופיעו בהם שמות האסורים במחיקה.

כאן באפרת פסק הרב רסקין, על פי תשובתו של הרב משה פיינשטיין, שאת עלוני השבת שבהם לא נכתב שם ה' בצורה מפורשת, ניתן להניח במכלים למחזור נייר. ואת שאר ספרי הקודש שהתבלו או דפים בהם מופיע שם ה' יש להכניס למכלי הגניזה המוצבים בשכונות (יש לשלם על כך למועצה הדתית).

בעיה מודרנית נוספת שאליה מתייחסים הפוסקים, היא האם ישנה חובת גניזה על תקליטים ושאר מדיה המכילה הקלטות של דברי קודש, האם גם זה נכלל באיסור? וכן האם מותר למחוק הקלטות אלו. שאלה דומה לגבי מחיקת קבצים במחשב בהם מופיע שם ה'. יש הטוענים שאין זה נחשב כתב, ויש מחמירים אך למעשה מתירים מחיקה זו, מאחר והיא נעשית בצורה של גרמא. 

שאלה נוספת היא לגבי מחיקת שם ה' המופיע על צג דיגיטלי, שהרי בעצם דפדוף בסידור על גבי הטלפון הסלולרי, שם ה' שהופיע קודם – 'נמחק'. פוסקים שונים דנו בדבר, אך היתרם של רבים מהם התבסס על טכנולוגיות המתאימות לצגים הישנים ולא לחדשים, בעיקר לא לספרים עם הדיו הדיגיטלי. מצד שני, הבסיס לאיסור הוא הציווי "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱ-לֹהֵיכֶם" פעולה של הרס וביזוי, ואילו פעולת 'הדפדוף' במסך הטלפון, אינה כזו. וכך שמעתי להתיר ממו"ר הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל (המעוניינים בהרחבה בעניין יכולים לכתוב לי cbraner@gmail.com).

 'רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה', יהי רצון שנזכה שההתפתחות הטכנולוגית תהיה לנו רק לברכה ולא לקללה! ובזכות יראת ה' וכבוד שמו יתקיים בנו הפסוק המופיע בהמשך: 'וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה'  אֱ-לֹהֵיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם, וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח'.