ערבות הדדית אז והיום

ערבות הדדית אז והיום

לאחר העשיה המופלאה של מלאכת המשכן, כשהכל גמור, אפילו הבגדים, כתוב: (לב) וַתֵּכֶל כׇּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ.

האור החיים הקדוש על אתר מקשה שאלה טקסטואלית, המובילה להסבר רעיוני: הרי לא כל 'בני ישראל' עסקו המלאכה. עשו יחידים: בצלאל, אהליאב, חכמי לב, הנשים החכמות שרקמו; היו אמנם כמה וכמה שותפים, אבל ודאי לא כולם.

והוא עונה שני הסברים:  

"ויעשו בני ישראל וגו' – והגם שלא עשה אלא בצלאל וחכמי לב, שלוחו של אדם כמותו וכאילו כל ישראל עשו, והגם שלא מצינו שעשה בצלאל אלא במאמר ה' ולא הם שלחוהו, אף על פי כן הרי הסכימו עליו."

לפי הסבר זה- דין שליחות יש כאן. אמנם מעטים עסקו בפועל בעבודה, אולם כיון שנמלכו בעם לפני מינו אותם, הרי שפעלו מכח המשלחים ועל כן נקראת המצווה על שם כולם.

"עוד נראה, כי כאן עשה הכתוב מחברת הכללות בקיום התורה והראה כי בני ישראל יזכו זה לזה והתורה נתנה להתקיים בכללות ישראל כל אחד יעשה היכולת שבידו ויזכו זה לזה.

ואולי כי לזה רמז באומרו (ויקרא י"ט י"ח) ואהבת לרעך כמוך, פירוש לצד שהוא כמותך כי בשלומו ייטיב לך ובאמצעותו אתה משלים שלימותך ואם כן אינו אחר, אלא אתה עצמך וכאחד מחלקיך.

ובזה מצאנו נחת רוח, כי ה' צוה תרי"ג מצות ומן הנמנע שימצא אדם אחד שישנו בקיום כולם. וזה לך האות: כהן ולוי וישראל ונשים, יש מצות עשה בכהנים שאין מציאות לישראל לעשותם, ויש מצות לישראל שאינם בכהנים, וכן בלוים, וכן בנשים, ומה מציאות יש ליחיד לקיימם להשלים תיקון לרמ"ח איבריו ושס"ה גידיו אשר יכוונו להם,

אלא ודאי שתתקיים התורה במחברת הכללות ויזכו זה מזה, והוא מה שאמר הכתוב כאן "ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה' ", כינה לכולם יחד- מעשה כולם, הגם שמהם הביאו הנדבה, מהם עשו מלאכה יאמר על כללותם שעשו הכל."

ביטוי נפלא טבע רבנו חיים בן עטר: "מחברת הכללות". אין באפשרותו של אדם אחד לקיים את הכל. וזה לא רק עניין של חוסר יכולת. התורה במהותה לא ניתנה כדי שתתקיים על ידי יחידים. היא ניתנה לעם, להתקיים על ידי העם בכללותו.

אנו משלימים זה את זה בכישורים שלנו, ביכולות שלנו, באופי שלנו, בתחומי העניין שלנו; ומשום כך התורה מתקיימת אך ורק כשכל אחד מאיתנו עושה ככל יכולתו בדברים שעליהם נצטווה. ואז נקרא "ויעשו בני ישראל".

האור האלוקי הוא נחלת כולנו. בטעות אנו חושבים שאנו יחידים המקיימים שותפות. אולם זה להיפך: אנו נשמה כללית, נשמת ישראל, המפוצלת ומחולקת לחלקים רבים. ההתחלה והמקור הם באחדות ובחיבור. החלוקה והפיצול מגיעים אחר כך.

בימים אלו אנו נמצאים אחרי מערכת בחירות בעירנו. אנשים מוכשרים רבים וטובים עסקו ועוסקים במלאכה. נתפלל כי היעד של כולם יהיה לעשות טוב בעיני אלוקים ואדם, לטובת כלל תושבי אפרת, וכך נזכה אף אנו שהמלאכה תיקרא על שם כל בני ישראל.