פרשת ויגש

פרשת ויגש – לכבוד השנה לפטירתו של הרב חיים דרוקמן זצ"ל, שנפטר ביום שמיני של חנוכה,  נביא דברים שאמר על פרשת השבוע.

בפרשת השבוע יוסף כבר לא מסוגל להתאפק ומתגלה אל אחיו. כאשר הוא פוגש את בנימין אחיו כתוב: "ויפל על צוארי בנימין אחיו ויבך, ובנימין בכה על צואריו". בפשטות יש כאן מפגש מרגש בין שני אחים, שלא ראו אחד את השני שנים רבות, מלווה בעצב, שמחה, התרגשות ובכי. אך רש"י בעקבות חז"ל במדרש מצביע שאצל יוסף כתוב שתי פעולות "ויפל", "ויבך", אך אצל בנימין כתוב רק "ויבך". מכך למדו שיוסף בכה על שני בתי המקדש שעתידים להיות בחלקו של בנימין שנחרבו, ובנימין בכה על משכן שילה שעתיד להיבנות בחלקו של יוסף שנחרב.

על כך שואל הרב דרוקמן שאלה פשוטה: מדוע חז"ל מוציאים את הדברים מפשוטם? הרי יש כאן פגישת אחים נרגשת, והגיוני לפרש שבכו מרוב התרגשות ותו לא? הרב  עונה, שאמנם הבכי של יוסף ובנימין נבע מהתרגשותם הטבעית, אך תוך כדי החיבוקים הם נזכרים בסיבת הפרידה, בסיבה לניתוק ארוכת השנים ביניהם, והיא שנאת האחים, שהיתה שנאת חינם. שנאת חינם מתקשרת גם לסיבת חורבן בית המקדש (לפחות בית המקדש השני), לכן כל אחד מהם בכה גם על החורבן של חברו.

אך התיקון לשנאה זו גם התחיל ברגעים אלה, בפיוס הזה בין האחים, כאשר יוסף סולח לאחיו ואומר להם: "ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי הא-לוקים...". ובאמת התיקון התחיל עוד קודם, כאשר יהודה לוקח אחריות על בנימין, קבל ערבות עליו להחזיר אותו לאביו בכל מחיר.

ישנו פירוש מחודש שמופיע בספר "מסיני בא" מאת הרב יהודה שביב (מאלון שבות) המתקשר לכך. על הפסוק הראשון בפרשה: "ויגש אליו יהודה", פשט הפסוק הוא (וכך גם מופיע במדרש) שיהודה ניגש אל  יוסף ודבר אתו מהלב כדי לשחרר את בנימין. אך הרב שביב מבאר שניתן לפרש שיהודה לא ניגש אל יוסף, ואכן לא כתוב יוסף במפורש, אלא שהוא ניגש דווקא אל בנימין. בנימין רועד מפחד על מציאת הגביע בשקו, והעונש הכרוך בכך – להיות עבד למושל מצרים כל חייו. מה יהיה?  כיצד יגיב יעקב אביו לעבדותו? בא יהודה ניגש אליו, שם ידו על שכמו ואומר לו  - אל תדאג! נוציא אותך מהפלונטר הזה, ואתה עוד תחזור לאביך כפי שהבטחתי! בזה מתחיל התיקון של אהבת האחים, דאגת האחים זה לזה, שבסופו של דבר יתקן את חורבן בית המקדש.

ביום שישי הזה כנראה נתאבל על תחילת חורבן בית המקדש, כאשר מלך בבל הטיל מצור על ירושלים. בימים אלה, תוך כדי מלחמה על אויבינו, אנו עדים לאחדות מדהימה בקרב כל עם ישראל. אנו בעיצומו של התיקון של החורבן בגילוי אהבת חינם בין כל פלגי העם. יהי רצון שנזכה לאחדות שלמה בקרב כל היהודים בכל מקום שהם, וזה תוביל לניצחון הגדול על אויבינו, החזרת כל החטופים, ושמירה על כל חיילנו מכל פגע.

שבת שלום!