פרשת מקץ – פתרון החלומות

פרשת מקץ – פתרון החלומות

הפרשה מתחילה בחלומות פרעה ופתרונם על ידי יוסף. מה כל כך הפריע לפרעה בחלומות הללו שפגעו ברוחו, כפי שכתוב בתורה "ויהי בבוקר ותפעם רוחו". ויש מפרשים העומדים על המלים "ויקץ פרעה והנה חלום", שפרעה התעורר בהלם מהחלומות שלו. נוסף על כך, במצרים יש חרטומים, יש חכמים, יש אסטרולוגים ומכשפים, איך יכול להיות שאף אחד לא היה מסוגל לומר לו פתרון לחלומות שיניח את דעתו, ירגיע את דאגתו, עד הפתרון של יוסף?

על הפסוק "ואין פותר אותם לפרעה", רש"י בעקבות חז"ל ואחרים מפרשים שוודאי היו פתרונות אחרים של חכמי מצרים אך פרעה לא היה שבע רצון מהם. יש שבשרו לו על שבע מדינות שפרעה יכבוש, או שבע בנות יוליד וכדומה, אך פרעה לא קבל פתרונות אלה. אחת הסיבות לאי-קבלתם מובא במפרשים, שפרעה הבין, שאם מלך מצרים יש לו חלום המזעזע אותו, זה חייב להיות בעל משמעות עולמית, ולא דבר שקשור רק למשפחתו או אפילו מדינתו. בנוסף, בסיפור החלום פרעה מדגיש את מצבם הגרוע של הפרות והשבלים, עד כדי כך שעל הפרות הוא אומר "לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרוע". כנראה שתופעה כזו בארץ השפע של מצרים מאד הציק לו. ודבר שלישי שאולי הפריע לו יותר מכל דבר אחר הוא התופעה כנגד הטבע. מצד אחד פרות לא אוכלות פרות, ושבלים לא אוכלים שבלים. מצד שני, במקום שהבריאות יבלעו את הדקות וכחושות כנהוג בטבע (אם כי לא בפרות), הדקות ורעות אוכלות את הבריאות ויפות! ומצד שלישי, ובליעת הפרות הבריאות על ידי הרעות לא שינתה את מעמדם בכלום ככתוב "ולא נודע כי באו אל קרבנה". מכאן פרעה הרגיש שצריך להיות כאן מסר כלל-עולמי, שממנו ייוושע העולם.

דברי יוסף לפרעה שיש כאן נבואה אלוקית, "את אשר הא-לוקים עושה הגיד לפרעה", המשפיעה על כל האזור הגאוגרפי, בוודאי מניחים את דעתו ונותנים משמעות עילאית לחלומותיו. ברגע שעוברים לתחום האלוקי, יש כבר מקום לדברים לא הגיוניים, ואפילו על-טבעיים. חכמי מצרים וחרטומיה לא יכולים לספק הסברים בתחומים האלה, שיניחו את דעתו של פרעה. מי מסוגל להסביר תופעות כאלה? רק יהודים המבינים בכוחות העל-טבעיים של הקב"ה, בניסים המתרחשים מידי יום, ובהשגחה המיוחדת שיש להקב"ה על העולם בכלל ועל עם ישראל בפרט. לכן יוסף מסוגל לפענח את החלומות, ואפילו לפי כמה מפרשים להבין תוכנית פעולה מתוך החלומות, כדי להתגבר על גזירת הרעב. ואין לפרעה, בסופו של דבר, אלא להודות ליד הא-לוקי הנוכחת כאן, כפי שאומר "הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו".

בדרך כלל פרשת מקץ נקראת בתוך חנוכה, אך לפעמים כמו השנה מיד לאחריו. ניתן לראות  שהמאורעות של פרשיות השבוע, וישב ומקץ, קשורות לחנוכה. עם ישראל חי במשך אלפי שנים אך ורק בזכות הכוחות העל-טבעיים שלו, שהקב"ה העניק לו. בין אם זה סכנה רוחנית כמו חנוכה, או סכנת השמדה פיזית כמו פורים, אנו מצליחים בעזרת הקב"ה להתגבר על כל אויבינו ושונאינו. "על הניסים ועל הפורקן... ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה." שנזכה לראות את הניסים הללו במלחמה הנוכחית, שהקב"ה ישמור על כל חיילנו ויחזיר את השבויים והחטופים הביתה במהרה.

שבת שלום ומבורך!