פרשת וישב וחנוכה – לא להתייאש

פרשת וישב וחנוכה – לא להתייאש

 

פרשת השבוע עוברת מסיפור יעקב אבינו ליוסף. יוסף התייתם מאמו בגיל צעיר, אביו מפנק אותו במתנה הגורמת לקנאת אחיו, בעל כרחו הוא יוצא מביתו ונמכר על ידי אחיו לעבד במצרים. למרות הכל, יוסף אינו מאבד תקווה וממשיך להאמין שיהיה טוב. בבית אדונו הוא עושה את המיטב ואחראי על כל הבית, עד שגם שם, במקום לזכות בהערכה על עבודתו הנאמנה, הוא נזרק לכלא. ושוב בכלא, יוסף אינו מאבד תקווה, והוא מצליח להיות במיטבו ולהיות ממונה על כל האסירים. 

כאשר בבית הסוהר, יוסף פוגש את שני שרי המלך זועפים, לאחר שחלמו חלומות ללא פתרון ברור. יוסף פונה אליהם ושואל "מדוע פניכם רעים היום?". אותו יוסף שסבל, נעזב ממשפחתו, נמצא בכלא על לא עול בכפו, וצפוי להיות בדיכאון עמוק, מסוגל להתרומם מעל מצבו האישי ולראות את חוסר מצב רוח של האחר! ועוד לשאול אותם איך הוא יוכל לעזור להם! 

מכאן מתחיל פרק חדש בחייו (בעוד שנתיים למען האמת), כאשר בפרשת מקץ שר המשקים יזכור אותו, ויביא אותו, בסופו של דבר, להיות משנה למלך מצרים. המסר מיוסף הצדיק לנו ברור וחשוב. לפעמים אנו נמצאים במצבים הגורמים לנו להיות "בלי מצב רוח", ואולי אפילו על סף ייאוש. יוסף מלמד אותנו לא להתייאש ולא להיכנע. להיות מדוכא ומיואש לא יקדם אותנו מאומה, ואפשר להתאמץ למצוא פתרון ולצאת ממצב זה.

אם נתבונן זה גם אחד המסרים החשובים של חג החנוכה המתקרב. היוונים נכנסו לבית המקדש טמאו אותו וטימאו את כל השמנים. היהודים היו יכולים להיאנח בצער ולומר: "אין מה לעשות, אין שמן טהור, נדליק בשמן טמא!". אך הם לא התייאשו וחיפשו שמן טהור וכידוע בסוף מצאו פך אחד חתום בחותמו של כהן הגדול. וגם אחרי שמצאו אותו, היו יכולים לומר בעצב: "מה שווה לנו פך אחד שיספיק רק ליום אחד. הרי יקח לנו עוד שבעה ימים להפיק שמן חדש וטהור למנורה". אך שוב לא התייאשו אלא הדליקו והאמינו שהם עושים את כל יכולתם. 

אולי זו גם תשובה נוספת לקושייה המפורסמת של הבית יוסף: מדוע חוגגים בחנוכה נס שמונה ימים אם היה מספיק שמן ליום אחד. עצם זה שלא התייאשו ולא הרימו ידיים אלא חפשו, מצאו והדליקו באמונה היה נס. הקב"ה ראה את מאמציהם, את אמונתם ורצונם לקיים את המצוות למרות הכל, ולכן זכו בנס. אולי אחת הסיבות שחג החנוכה נקבע כחג לדורות, שגם אנחנו נזכור לא להתייאש ולא להרים ידיים בשום מצב, אלא לעשות את מיטב יכולתנו, את ההשתדלות שלנו, ואז הקב"ה יעזור ויציל אותנו מכל מצב. 

ובימים ההם בזמן הזה – בכל מלחמה ובמיוחד במלחמה הנוכחית אין מקום לייאוש. קשה, קר, מתיש, רחוקים מהבית, מנות קרב – אך למרות הכל יש לנו את הרוח, המוטיבציה והיכולת להכניע את אויבנו ובעז"ה נביס אותם עד תומם, נחזיר את כל השבויים הביתה ונזכה להתיישב בכל מקום בארץ ישראל בשקט ובשלווה.

שבת שלום וחג חנוכה שמח!