פרשת נח

ארץ ישראל בפרשת נח

הגמרא במסכת זבחים דף קיג עמוד א מביאה מחלוקת אמוראים אם ירד המבול בארץ ישראל. לדעת ריש לקיש ירד המבול בכל העולם כולל ארץ ישראל, אך לפי רבי יוחנן ירד המבול בכל העולם חוץ מארץ ישראל. בעקבות כך, המהרש"א, רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס שחי בפולין במאה ה16 – 17, שואל על דעתו של רבי יוחנן. אם לא ירד המבול בארץ ישראל, מדוע צווה הקב"ה את נח לטרוח ולבנות תיבה במשך שנים רבות? נח ומשפחתו היו יכולים ללכת לארץ ישראל ולהינצל שם? הוא עונה על פי פירושו של רש"י על התורה, כדי שנח יהיה עסוק בבניית התיבה במשך 120 שנה, וכך אולי יתעורר מישהו מאנשי דור המבול לחזור בתשובה, ולתקן את מעשיו.

ידידי, הרב יונתן ברויאר ז"ל, הציע רעיון אחר: התורה לא רצתה שארץ ישראל תופיע בפעם הראשונה בתורה כמקום מקלט, כמקום לברוח אליה מצרות של חוץ לארץ. התורה רצתה שארץ ישראל תתגלה לראשונה דווקא מתוך חיבת הארץ וקדושתה, כמו שהיה בפרשת לך לך עם אברהם אבינו. במשך הדורות ארץ ישראל היתה גם מקום מקלט עבור נרדפים וטוב שכך, אולם בראשית הופעתה בתורה, מן הראוי שיגיעו אליה מתוך בחירה וחיבה.

ואכן בסוף הפרשה, התורה מספרת על תרח, אביו של אברהם, לוקח את משפחתו מאור כשדים כדי ללכת לארץ ישראל. אך בסוף הפסוק נאמר "ויבוא עד חרן וישבו שם" (יא, לא). למרות כוונותיו, תרח בסוף לא הגיע לארץ ישראל. עיקר מטרתו היתה לצאת מאור כשדים ולא דווקא להגיע לארץ ישראל. במדרש אגדה כתוב שנמרוד רדף אחרי תרח בעקבות סיפור כבשן האש, ותרח ברח ממנו. ישנה הדגשה בפסוק "ויצאו אתם מאור כשדים", על היציאה משם. ארץ ישראל עבור תרח היה מקום מקלט, ואולי בגלל זה הוא לא הגיע לשם. אברהם יצטווה בפרשה הבאה ללכת לארץ ישראל, לא כדי לברוח מצרות חוץ לארץ אלא כדי לקיים ציווי ה', "לך לך מארצך... אל הארץ אשר אראך". מכאן רואים את חשיבות מטרת העלייה לארץ ישראל.

אמנם לא רק המטרה חשובה כי אם גם ההכנות לקראת העלייה. לאחר המבול נח מקריב קרבן לה', ולפי המדרש, זה היה בהר המוריה. הוא זכה להיות בארץ ישראל כאשר עמד בניסיון המבול. וכן אברהם היה צריך לעמוד בניסיון של כבשן האש, לעסוק בקירוב רחוקים ("ואת הנפש אשר עשו בחרן" – אלו הגרים), לפני שהוא זכה לקבל את ארץ ישראל. כתוב בגמרא מסכת ברכות דף ה עמוד א: "ארץ ישראל נקנית ביסורים". דבר שנקנה על ידי יסורים הוא נקנה באמת. כך היה אצל נח ואברהם, כך היה במשך כל ההיסטוריה של עם ישראל, וזה מה שקורה גם עכשיו במלחמה זו. יחד עם זאת, רצוי ואף חובה לעשות כל שביכולתנו להפסיק את היסורים, להתאמץ בגבורה עילאית כדי שנזכה לשבת בארץ שלנו בשלווה ובשלום. יהי רצון שנזכה לכך בקרוב, שכל הנעדרים וחטופים יחזרו הביתה בשלום, וחיילנו יכניעו את אויבינו על כלותם ללא פגע.

שבת שלום ומבורך!