האצלת סמכויות- פרשת שופטים
הרב יאיר בינשטוק
בס"ד
האצלת סמכויות
מה רוצים מהם? למה נבחרי הציבור צריכים להיות תחת מתקפה מתמדת של גופי תקשורת ודעת קהל? אפשר לחשוב שהם אחראיים על כל פעולה שקוראת פה! לא הגזמנו?
קריאות כאלו ואחרות אנחנו לא רק שומעים, אנחנו גם אלו שחושבים אותם לא מעט פעמים כשאיש ציבור נדרש לתת מענה לדברים שלא הוא ביצע אבל הם קרו תחת תחומי אחריותו. האם יש כאן התפתחות של תרבות 'אוכלת מנהיגיה'? או שאולי קריאה מנהיגות אחריותית יותר?
מי שמתבונן בפרשה, אולי יוכל למצוא תשובה באחד מן הפסוקים ואולי לא, אך בכל מקרה הוא יחוש את המימד האחריותי שמופיע בפרשה על הזקנים והשופטים שבעם.
אולי דווקא החיבור של הפתיחה והסיום של הפרשה, נותנים לנו מבט חדש אל העניין, כשברור בפסוקים הפותחים את הפרשה היכן השופטים והשוטרים צריכים להיות ממוקמים. "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך..." כבר המיקום של המנהיג מבטא לא מעט על הציפיה ממנו, על יכולותיו, ועל תפקידו. המיקום של ה'רשות השופטת' בשערי העיר בא, כמובן בראש ובראשונה להגן על העיר בנקודת התורפה הגדולה שלה, בשעריה, וגם לתת מענה והכוונה במקום התוסס והחי שלה – שהרי שער העיר היה המקום בו 'הכל קורה'...
סיומה של הפרשה מתרחש במיקום שונה לחלוטין. פרשת עגלה ערופה מתאר סיטואציה של חוסר וודאות מוחלט. נמצא אדם מת. מוטל בין הערים, בין ההרים. כאן במקום בו אין שליטה לאנשי העיר, במקום שנמצא בפריפריה של מרכז העניינים, לכאן צריכים לצאת הזקנים והשופטים ולתת דין וחשבון. אבל לא רק מידת האחריות בולטת כאן, אלא הניגוד הגמור בין אופיים של המקומות הללו. מצד אחד – שער העיר,המקום בו בני אדם נפגשים, המקום בו כאמור: הכל קורה... לעומת זאת הנחל הוא נחל איתן שעל פי התלמוד לא נזרע ולא נעבד מעולם, המקום בו הכל קורה בופן טבעי לחלוטין.
הפרשה פותחת במבנה מעשה ידי אדם, ומסיימת בנחל טבעי, הפרשה קוראת לנו להבין, שנקראנו לעבוד בעולם, ליצור ולעשות, לחיות ולממש את חיינו, אך לזכור תמיד שחיינו ניזונים ממקור עליון. שאי לקיחת אחריות מלאה על מעשה ידינו, תביא אותנו להתמודדות על כוחות גדולים הרבה יותר. החזרה אל הטבע בטקס העגלה הערופה, בא באופן חריף ועומד ממול הפתיחה החגיגית של הפרשה, עם העוצמה של החומה ושערי העיר, כדי שנזכור תמיד, שהציבור כולו, ונבחריו, הם בעצמם שליחים של מי שנתן חיים לעולם וממילא האחריות כלפי חיים אלו הם שלו, והוא זה שהעבירם לנו.
שבת שלום