פרשת דברים/ נחמה לייבוביץ מדייקת את מערכת המשפט

בס"ד

נחמה לייבוביץ מדייקת את מערכת המשפט

 

אם היה משהו אחד, בולט מאד, שבעזרתו היה אפשר לאפיין את דמותה של המורה הדגולה נחמה לייבוביץ', הוא חוסר הפשרה על הדיוק במילות התורה. כל כך פשוט, כל כך גאוני.

בעצם, ניתן לומר שהפער שהיה נוכח, כך על פי הסיפורים הרבים של תלמידיה ותלמידותיה, בין נחמה המלמדת לתלמידיה השותים בצמא את דיוקיה, מעבר לידע העצום, לרוחב היריעה בפרשני המקרא על גווניהם ומקורותיהם השונים, זו ההתעקשות ללכת מתון מתון, בהבנה של מהלך הפסוקים, המבנה, החידוש, המסר והאמירה העולה מתוך דברי התורה שניתנו מסיני.

לא פלא אם כך שבדבריה על תחילת ספר דברים (עיונים לפרשיות השבוע לספר דברים) בפסוקים המדברים על מינוי השופטים במדבר וההנחיות הניתנות להם, מבחינה נחמה בכפילות הדורשת את חז"ל  ורש"י למענה, ומדייקת את כולנו.

"לא תכירו פנים במשפט, כקטן כגדול תשמעון..." (דברים א' י"ז)

"ואם ישאל השואל, הנה כבר הוזהרנו גם על נשיאת פנים לגדול, גם על הידור ונשיאת פנים לקטן – מה עוד מוסיף פסוקנו באמרו "כקטון כגדול תשמעון"? שואלת נחמה.

אמנם ישנם את הפירושים שמביא רש"י כמענה מעט דרשני לפסוקים, שנחמה מגדירה אותם כ"פרושים רחוקים מפשוטו של מקרא" ועל כן מביאה את המשך דבריו מתוך המדרש, שעליהם היא הולכת לשים את הדגש החשוב:

"שלא תאמר עני הוא זה, והואיל ואני והעשיר הזה חייבים לפרנסו, אזכנו ונמצא מתפרנס בנקיות, דבר אחר, שלא תאמר היאך אני פוגם כבודו של עשיר זה בשביל דינר, אזכנו עכשיו, וכיוצא לחוץ אומר לו (לעשיר) תן לו, שאתה חייב לו"

כאן, נחמה נותנת בתמצית, את כל תורת הדיוק המשפטי.

הרי מה קורה כאן?

יש עני ויש עשיר, מישהו החייב למישהו כסף. אבל יש גם את השופט, הוא יכול בקלות 'לסדר את העניינים' במקום לבייש את העשיר, לזכות אותו, ולהסביר לו, מחוץ לבית המשפט, מחוץ לאור הזרקורים, שנכון יהיה לתת את הכסף לעני ובכך לגמור את הסיפור. במקום להפיל על העני עוד תיק, לזכות אותו כי הרי ממילא העשיר חייב לתת לו צדקה. נהדר, סידרנו את העניין. כולם מרוצים.

זהו שלא.

"המשפט לא-לוקים הוא" מזכירה לנו התורה, מדגישה לנו נחמה, ומציידת אותנו בתובנה לא פחות ממדהימה:

"אף על פי כן, אסור הדבר! לא באה התורה להגן על החלש, אלא להגן על הצדק."

נחמה מזכירה לשופטים, לא אתם תושיעו את העני, ולא תפקידכם למנוע בושה מהעשיר, דברים אלו בידיו של ה', אנחנו השופטים תפקידינו הוא לעשות צדק. מערכת משפטית שמתחילה להכניס לתוך שיקוליה את ראות עיני השופט, סברתו ומחשבותיו על תיקון עולם, ומבכרת אותו על פני לשון חוק התורה, היא מערכת שמפקידה את עולם הצדק בידיים אנושיות ובעיניים סובייקטיביות, ואולי נראה שיש בכך יתרון, אך בעשותה כן היא מדירה את דבר ה' מכתלי בית הדין והמשפט. אכן השופט חייב להיות מצוייד בלא מעט ידע והרבה חכמה, אך כמו כן בענווה רבה, אותה ענווה שאפיינה את המורה הגדולה נחמה, בבואה לפסוק את דין הפסוק.

שבת שלום