פרשת במדבר

בס"ד

פרשת ״במדבר״ הפותחת את החומש הרביעי נקראת תמיד לפני חג מתן תורה.

הרב הלל חבשוש

 

ספר ״במדבר״ משלים במידה מסוימת את חומש ״שמות״ שעסק בתהליך הגלות והגאולה ברובד הלאומי של עם ישראל.

אולם לא די ביציאה ממצרים, אלא יש גם להוציא את 'מצרים' מנפש העם. דהיינו, שיחרור וניתוק ממנטליות עבדותית ועיצוב מחדש של זהותו הלאומית. לצורך כך נבחר המדבר השומם והצחיח כאתר גיבוש חברתי ותודעתי.

משמעות נוספת להליכה במדבר היא ההפנמה שעל מנת לזכות בתורה יש לנהוג בענווה ובצניעות, אשר מאפיינת את החיים בשממה הרחק ממקום יישוב. כפי שנאמר: "וממדבר  - מתנה".

הענווה האמורה מופנית בראש ובראשונה כלפי נותן התורה, אך בד בבד יש לפתח צניעות, יכולת הכלה ובעיקר הקשבה כלפי לומדי תורה אחרים, בעלי גישה לימודית שונה.

ניתן גם לומר שמתן תורה במקום הפקר, שאינו שייך לאיש, מורה על שייכות התורה לכלל העם ולא למגזר זה או אחר, וכדברי המדרש: שלא יהא זה אומר ״בארצי ניתנה תורה״ וזה אומר ״בארצי ניתנה תורה״.

ואומנם הרמב"ם מסביר, כי בניגוד לכתר הכהונה - בו זכו אהרן ובניו, ולכתר המלכות- אשר ניתן לדוד ולזרעו, כתר תורה ״מונח ועומד ומוכן לכל… ומי שירצה - יבוא ויטול״.

מעניין שחג השבועות נקרא גם 'חג מתן תורה' ולא 'חג קבלת תורה', ולא בכדי. שכן התורה ניתנה באופן שווה לכלל העם, בניגוד לקבלה סובייקטיבית השונה מאדם לאדם בהתאם ליכולותיו וכישוריו.

מתן תורה בסיני לפני 3,330 שנה, היווה חלק משמעותי בתחילת גאולתם של בני ישראל לקראת כניסתם לארץ כנען, אולם אין מדובר במאורע חד פעמי אלא בלקח חיים דינמי שממשיך ומלמדינו חכמה בינה ודעת.

בליל שבועות, נתכנס יחד בבית המדרש כדי לעסוק בלימוד התורה.

יהי רצון שנזכה לחדש בתורה כהלכה מבלי לבטל את דעתם של חברינו, גם אם היא מעט שונה, שהרי "שבעים פנים לתורה".

"ותן בליבנו בינה להבין ולהשכיל, לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות".

 

שבת שלום וחג שמח, הלל