פרשת תצווה

שמו של משה רבנו אינו מוזכר בפרשתנו. בעל הטורים נותן לכך שני טעמים:

והטעם משום שאמר (אחרי חטא העגל): מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ - וקללת חכם אפילו על תנאי באה, ונתקיים בזה.

ועוד; דזו הפרשה מדברת בטכסיסי כהונה, וממשה היתה הכהונה הגדולה לצאת, אלא על ידי שסירב לילך בשליחות המקום נטלה ממנו ונתנה לאהרן. לכן לא נזכר שמו של משה בפרשה זו מפני עגמת נפשו.

עגמת נפשו של משה מתוארת במדרש רבה בפרשתנו:

כשאמר הקב"ה למשה: וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ, הרע לו. אמר לו (הקב"ה): תורה היתה לי ונתתיה לך, שאילולא היא אבדתי עולמי. משל לחכם שנטל קרובתו, ועשתה עמו עשר שנים ולא ילדה. אמר לה: בקשי לי אשה. אמר לה: יכול אני ליטול חוץ מרשותך אלא שהייתי מבקש ענוותנותך. כך אמר הקב"ה למשה: יכול הייתי לעשות לאחיך כהן גדול חוץ מדעתך, אלא שהייתי מבקש שתהא גדול עליו.

מהמשל במדרש אין אנו יודעים מה היתה תגובת האשה הראשונה לדברי בעלה, ואפשר שהיתה מעדיפה לא להיות מעורבת בבחירה. הוא הדין לגבי משה, איננו יודעים מה הרגיש לאחר דברי ה', אולם ברור שתגובתו הראשונה היתה תחושת פגיעה על כך שאהרן נבחר ולא הוא ("הרע לו מאד").

הדברים תמוהים. על משה רבנו נאמר: וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וכי מה לו למשה ולעניני כבוד? וכי הוא מחכה שמרכז המפלגה יציע לו ג'ובים?

אבקש לשתף אתכם ברעיון ששמעתי ממו"ר הרב הדרי זצ"ל. במסכת סנהדרין (דף יח ע"ב) נאמר:

אין מושיבין מלך וכהן גדול בעיבור שנה... מלך - משום אפסניא, כהן גדול - משום צינה.

רש"י (שם) מפרש:

כהן גדול אינו רוצה שתתעבר שנה מפני הצינה, שצריך לטבול ולקדש ביום הכפורים חמש טבילות ועשרה קידושין, ואם תתעבר שנה הרי תשרי במרחשוון, וצינת מרחשוון תהיה בתשרי.

דעת בעלי התוספות היא: משום קרירות הרצפה שכל היום היה עומד יחף.

בדקתי ומצאתי שהטמפרטורה הממוצעת בירושלים בחודש ספטמבר (בשעות היום) היא 23 מעלות, והטמפרטורה הממוצעות בחודש אוקטובר היא 18-20 מעלות.

נתבונן בדברים: יושבים דיינים חשובים מבית הדין הגדול (בין שלושה לשבעה, תלוי בנסיבות), ודנים בכובד ראש בסימנים השונים הקשורים בעיבור השנה. ואם יהיה בכללם הכהן הגדול, מה שיניע אותו תהיה קרירות הרצפה או קרירות המים?

בלשונו של הרב הדרי (זכרון מלפני כחמישים וחמש שנים): האיש הקדוש ביותר (הכהן הגדול), ביום הקדוש ביותר (יום הכיפורים) במקום הקדוש ביותר (קדש הקדשים) - זה מה שמטריד אותו, קררר לי? ובלשוני: בשביל הפרש של חמש מעלות, הוא ישבש את הדיון ההלכתי?

התשובה היא כי בוודאי בדיון ההלכתי בבית הדין, הכהן הגדול יטען טענות משפטיות-אוביקטיביות; הדרכים והגשרים מתוקנים עבור עולי הרגלים, תנורי פסחים כבר התייבשו ממימי הגשמים, התבואה (אביב) הבשילה, פירות האילן יבשילו בזמן (הדוגמאות על בסיס הגמרא במסכת סנהדרין דף יא). אך כאן מגלים לנו חז"ל הבנה עמוקה בנפש האדם; מאחורי הטענות האוביקטיביות מסתתרות "נגיעות" אישיות, הקשורות בנוחיותו האישית של הכהן הגדול במקרה דנן.

עד כאן דברי הרב ומכאן ואילך דברי התלמיד:

מוכר לכולנו הפסוק: כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים. דורשת על כך הגמרא במסכת כתובות (דף קה ע"ב):

אמר רבא: מאי טעמא דשוחדא? כיון דקביל ליה שוחדא מיניה, איקרבא ליה דעתיה לגביה והוי כגופיה, ואין אדם רואה חובה לעצמו.

טעות מוחלטת היא לחשוב כי מקבל השוחד יודע את האמת, אך מתעלם ממנה בגלל השוחד שקיבל. מקבל השוחד הוא עיוור, שנעשה מעורב בעצמו בענין, ואינו מסוגל לראות את האמת, ולראות חובה לעצמו. לתשומת לב כל אחד מאתנו, ובוודאי המנהיגים והשופטים.