פרשת ויגש/הרבנית שירה ספיר, מנהלת חינוכית של בית המדרש לנשים באפרת וגוש עציון

הרבנית שירה ספיר, מנהלת חינוכית של בית המדרש לנשים באפרת וגוש עציון


יש הרבה דרמה בפרשת השבוע שלנו. המתח במהלך הנאום של יהודה, כמה דקות מאוחר יותר כשיוסף מתוודע אל האחים - הלם, הפתעה, ריצוי והתפייסות וזמן קצר לאחר מכן, כשיעקב מגלה שעוד יוסף חי במצרים. אבל נראה לי שהדרמה הכי גדולה בפרשה שלנו דווקא מגיעה באופן שקט יחסית, משפחה שלמה עוקרת את עצמה מארץ כנען ועוברת להתגורר במצרים. נדמה שהמטרה היא סיפוק הגנה למשפחתו של שליט מצרים בתקופת הרעב. אך מתברר שהם עוברים לגור שם ו... נשארים. מלבד פסוקים ארוכים שמתארים את ההתארגנות, ופירוט של שמות כלל האחים וצאצאיהם שעוברים, לא נשמע תיאור דרמטי במיוחד.

זהו אקורד הסיום לסיפור שהתחיל בתחילת פרשת וישב בקנאת האחים שמשתרע על פני שלוש פרשות וכמה עשרות שנים. האם הם מודעים לכך שבכך הם גם משלימים מהלך בתוכנית הא-לוקית שסופרה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים? האם אברהם סיפר על החזון שראה לבנו יצחק והוא בתורו לבנו יעקב שסיפר ל-12 ילדיו? או שמא, אברהם שמר את הדברים בליבו?

ברור לאחים שהסיפור המקומי והדרמטי שלהם הוא חלק מסיפור גדול – סיפור ריב האחים והשלמתו, אך התורה לא מספרת לנו האם הם מודעים לכך שצריך לעשות זום אאוט רחב יותר ולהוסיף את הנבואה של אברהם וגם את ההמשך, ארועי השיעבוד שיקרו בתחילת ספר שמות? יוסף מתייחס במפורש רק לסיפור המצומצם "ְעַתָּ֣ה ׀ אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ וְאַל־יִ֙חַר֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם כִּֽי־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י הֵ֑נָּה כִּ֣י לְמִֽחְיָ֔ה שְׁלָחַ֥נִי אֱ-לֹהקים לִפְנֵיכֶֽם׃".

האם גם אנחנו מסוגלים לעצור באמצע התרחשות דרמטית שקורית לנו בחיים – נישואין, מעבר דירה, הגירה מארץ אחת לשניה, הקמת ממשלה חדשה, ולהבין שייתכן והסיפור שלנו הוא גדול בהרבה, הרבה מאד ממה שנדמה לנו במבט ראשון?