פרשת וישלח

לפני הרבה שנים למדתי על מודל אפר"ת. ארוע, פרשנות, רגש, תגובה - כל אדם מבין אחרת את הסיטואציה וזה משפיע באופן מיידי על הרגש ועל התגובה. הלימוד הזה הוביל אותי לקרוא אחרת את המציאות. ובאופן כללי לעצור ולחשוב – האם הנחת העבודה שלי נכונה? האם יש דרך אחרת להבין את המציאות? את האדם שעומד מולי?

אני מפעילה את אותה צורת חשיבה גם בלימוד תורה. אני ניגשת לקריאת הפסוקים עם הנחות יסוד, עם פרשנות שהטמיעו בי. ואני מנסה לעצור ולשאול, האם זו הקריאה המוכרחת היחידה, האם אפשר לקרוא אחרת את הסיפור?

במשך שנים, היה לי ברור שאחי יעקב תכננו מראש את פעולת הרצח של כל תושבי שכם לאחר שלושה ימים. הרי הם יודעים שביום השלישי הם יהיו חלשים. או שמא מדובר בקריאה של הסיפור שאיננה מוכרחת. קריאה איטית וזהירה מפרקת את הסיפור, ונדמה שהמרמה כאן היא שונה – האחים כולם שותפים בחלק הראשון, ואילו החלק השני, הוא בהובלת שני אחים בלבד, שמעון ולוי. נדמה שהכעס והצער על החרפה של אחותם השתלט עליהם, וביום השלישי באופן אימפולסיבי ובלי לתכנן מראש יצאו לסבב פריקת מתח על חשבון תושבי שכם החפים מפשע. ואכן הרמב"ן בפירושו מסביר שזו הסיבה לכעסו של יעקב.

אז מה האחים תכננו כשהכתוב מספר לנו ש"ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה"? אני חושבת (וכך מפרש גם הרמב"ן) שהם סברו שתושבי העיר לא יסכימו לשתף פעולה עם הדרישה לעבור ברית מילה. ואז כשהם יראו שבקשתם "הצנועה" לא התקבלה, הם יוכלו לקחת את דינה ולסגור את הסיפור. אולם שכם בן חמור הפתיע אותם והצליח לשכנע עיר שלמה לעבור ניתוח כואב, ובעוד האחים המומים ותוהים מה הצעד הבא שהם יעשו, שמעון ולוי קמו וניצלו את יום החולשה כדי לנקום את החרפה שנעשתה באחותם.