פרשת חיי שרה

דּ֤וֹר הֹלֵךְ֙ וְד֣וֹר בָּ֔א וְהָאָ֖רֶץ לְעוֹלָ֥ם עֹמָֽדֶת׃ (קהלת א, ד)

בתקופה האחרונה אני מהרהרת על מעברים, מעברים של דורות. נקודת ההסתכלות השונה, הדרכים השונות שבהם הם פועלים במציאות.

הפרשה שלנו היא פרשת חילופי דורות. בתחילת הפרשה אנו נפרדים משרה ובסופה מאברהם. ובתווך, עבד אברהם מביא את רבקה ליצחק כדי לסיים את כינון הדור הבא שיתהלך בארץ לארכה ולרחבה. הפסוקים בתחילת קהלת קובעים ש"אין כל חדש תחת השמש", הכל אותו דבר, וכשנקרא בפרשה הבאה את תיאור תולדותיו של יצחק, הדברים יהדהדו יחד עם דברי הרמב"ן "מעשה אבות סימן לבנים". האמנם?

האם יצחק הוא "רק" הדהוד של אביו? חז"ל מספרים שבניגוד לאברהם, יצחק לא יצא מהארץ. בדומה לדור העולים החדשים בעלי אוריינטציה אחת, לעומת דור הילדים שגדל בארץ וזאת נקודת ההתייחסות שלהם למציאות. המדרש בבראשית רבה, על פטירת שרה, מאיר את הפסוקים בקהלת באור אחר "אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁזָּרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ, אֶלָא עַד שֶׁלֹא יַשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁמְּשׁוֹ שֶׁל צַדִּיק הוּא מַזְרִיחַ שִׁמְשׁוֹ שֶׁל צַדִּיק חֲבֵרוֹ, יוֹם שֶׁמֵּת רַבִּי עֲקִיבָא נוֹלַד רַבֵּנוּ... . עַד שֶׁלֹא הִשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁמְשָׁהּ שֶׁל שָׂרָה הִזְרִיחַ שִׁמְשָׁהּ שֶׁל רִבְקָה, בַּתְּחִלָּה (בראשית כב, כ) הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַּם הִוא בָּנִים, וְאַחַר כָּךְ וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה.

אי אפשר לפרש את המדרש הזה כאומר שרבי היה זהה או חיקוי לרבי עקיבא. רבי עקיבא, חולל מהפכה פרשנית בלימוד התורה שבעל פה, ובדור הבא, רבי חולל מהפכה במעשה עריכת אותה תורה שבעל פה לספר. ומכך דמויותיהן של שרה ורבקה מוארות באור חדש – כל אחת ייחודית וגדולה בפני עצמה, ושונה ופועלת במציאות באופן אחר. וכמו שהשמש והירח חופפים מעט בשעות הערב, עת אפשר לראות את הירח זורח עוד לפני שקיעת החמה כך גם חילופי הדורות קורים באופן כזה שתוך כדי שקיעת וסיום תקופתו של אחד, כבר מתחילים לנצנץ ולעלות חכמי ומובילי הדור הבא.