*הסוד של קודש הקודשים/ פרשת וילך, עשי"ת*

*הסוד של קודש הקודשים/ פרשת וילך, עשי"ת*

 

דינמיקה שכיחה בין בני זוג היא זו שבה כל אחד מנסה לשנות את הצד השני. נסיון זה נובע הרבה פעמים דווקא מזיהוי פוטנציאל שעוד לא ממומש אצל בן/בת הזוג. לא פעם פגשתי זוג אוהבים שחושבים ברצינות על חתונה וכל אחד רוצה להינשא לא עם האדם שמולו כפי שהוא עכשיו אלא על דעת שהשני ישתנה בדיוק למה שהוא מצפה.

בוודאי שיסוד בריא אל כל בן אנוש הוא היכולת הדינאמית והחוש המוסרי שמבקש כל העת להשתנות, להשתפר ולהוציא מעצמנו את הגרסה הטובה ביותר שלנו.

עם זאת, חשוב שאדם יראה את מי שמולו כפי שהוא עכשיו על מעלותיו וחסרונותיו בהווה ויחשוב ויאהב ויבחר בזה ולא בחלום ודמיון. בחירה מתוך מודעות למכלול היא בחירה ואהבה שאינה תלויה בדבר.

בפרשת השבוע מזמן הקב"ה את משה ויהושע לאוהל מועד, מקום קודש הקודשים ומתגלה בעמוד הענן. היינו מצפים להחלפת משמרות מרגשת או למסר עמוק של אמונה ואופטימיות.  

במקום זאת אומר הקב"ה למשה רבינו:

"הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר  הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ".

הקב"ה מודיע, לא כאופציה אלא כעתיד וודאי, שעם ישראל הולכים במוקדם או במאוחר לחטוא באופן חמור. מדוע זה המסר הכמעט-אחרון לעם ישראל ולמשה רבנו בסוף ימיו? למה אם כן הקב"ה בוחר להמשיך עם עמ"י? מדוע לבשר על כך בקודש הקודשים?

אלא שמילים קשות אלו מסתירות את עומק האהבה והברית בין הקב"ה לעמ"י. למרות הידיעה המפוכחת על קשיות עורפם של ישראל הקב"ה בכל זאת בוחר בנו. בכל זאת מבקש לקיים את הברית ואת החסד והשבועה.

הקב"ה מסתכל עלינו וכמו אומר לנו – אני יודע שגם בשנה הבאה יתקיים מקרא שכתוב "אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". ואעפ"כ ה' לא מוותר על הקשר איתנו. הברית היא לא רק רשת הבטחון כאשר אנחנו נופלים אלא שהיא ממשיכה לדרוש ממני לנסות שוב ושוב, ולהשתפר כל פעם עוד קצת גם שאני נופל, גם שאני עודני בחסרוני.

בתקווה שגם בהסתרה ובהסתרה שבתוך ההסתרה אדע שהקב"ה לא מתייאש ממני, ואז אולי גם אני לא אתייאש ממנו ומעצמי ואמשיך לנסות להתקדם ולעלות מעלה.

את הסוד הזה, את עומק אהבה הזאת אפשר לגלות רק בקודש הקודשים

*שבת שלום וגמר חתימה טובה,*

*שראל*