*להשיב אבדה ולשוב בתשובה/ פרשת כי תצא*

*להשיב אבדה ולשוב בתשובה/ פרשת כי תצא* הרב שראל ראש כולל בישיבת מחניים

 

'לא תוכל להתעלם' דורשת מאיתנו, אולי זועקת אלינו התורה שלוש פעמים בפרשת השבוע. אל תתעלם מאבדת אחיך. 'השב תשיבם לאחיך'.

פסוקים אלו לא מדברים אל רוע ליבנו אלא כנגד האדישות שלנו.

התעלמות עשויה להיות מכוונת. אך האפשרות השנייה לא פחות מטרידה – אולי באמת נפספס ולא נראה. שמא אלך ברחוב ואהיה מרוכז יותר מדי במטרה שלי, בדרך שלי, או סתם בפלאפון ואפספס את האבדה שמישהו אחר משתוקק למצוא.

אנחנו חושבים על אבדה במובן של חפצים שאבדו. אבל התורה קובעת 'וכן תעשה *לכל* אבדת אחיך'. לרבות קניינים רוחניים. אדם יכול לאבד את מצב הרוח שלו; את הערך העצמי; את האהבה; את משפחתו; את הנשמה ואת הדרך לאלוקים.  אדם יכול להיות בתוך ביתו בכל זאת להרגיש שהוא הלך לאיבוד. שהוא אבוד בתוך החיים.

לשוב בתשובה זה בעצם להשיב אבדה. אני הלכתי לאיבוד ואני שב למקורי, לכור מחצבתי. וגם את זה אנחנו עשויים לפספס. ההחטאה היא שורש החטא. בן אדם, מה לך נרדם??!! תחילתה של התשובה בהתעוררות. להיות ער למצב שלי. היכן אני. לאן אני הולך.

ולנו מופנה הציווי 'לא תוכל להתעלם', 'השב תשיבם לאחיך'. הרחבת המשמעות של 'אבדה' מרחיב במקביל את המשמעות של 'השבת אבדה'. זה יכול להיות באמירת בוקר טוב מחוייכת, בפרגון, בשיחת נפש, בטלפון או הודעה, חברותא ועוד ועוד.

השאלה הגדולה היא האם אנחנו בכלל רואים את הזולת או שמא אנחנו מתעלמים?? האם אראה שהאדם אשר לידי פחות מחייך היום. וכשאראה זאת, האם אנסה להשיב לו את אבדתו?

ואולי אם נצליח להפסיק להתעלם, לצאת לקראת הזולת ולהשיב את אבדתו, נוכל גם אנחנו לפנות לריבונו של עולם ולומר לו, אנחנו לא מתעלמים נא אל תתעלם מאתנו.

השיבנו ה' אליך ונשובה.

 

*שבת שלום,*

*שראל*