שפות שונות של אמונה ואתחנן תשפב

הרב שראל רוזנבלט,ראש כולל רבנות בישיבת מחניים


שפות שונות של אמונה – חינוך בעולם משתנה, פרשת ואתחנן תשפ"ב.

כולנו נמצאים בתוך האתגר החינוכי של העברת אש התורה ומסורת ישראל לדור הבא. זהו אתגר עצום וגדול וחשוב וגם קשה. לא פעם הילדים שלנו, התלמידים והתלמידות שונים ומגוונים ולא תמיד השפה שהביאה כל אחד מאיתנו לחיים של תורה ותפילה ומצוות וגמ"ח חודרת לליבם של הנערים. האתגר קשה עוד יותר כאשר מסביב ישנם שינויים תרבותיים משמעתיים.

עם האתגר הזה מתמודד במידה רבה גם משה רבנו לאורך כל ספר דברים.  פער מהותי יש בין דור יוצאי מצרים לבין דור באי הארץ. בין מי שראה באופן בלתי אמצעי את ניסי ה' ואת אישו הגדולה ושמע קול אלוקים בוקע משמים, לבין מי שרק שמע את אבותיו וסבתותיו מספרים על כך.

האם למשה רבנו יש שיטה חינוכית? האם יש דרך מסוימת דרכה מבקש משה רבנו להעביר את לפיד האש לדור הבא? התבוננות בפרשות השבוע תגלה שמשה רבנו נוקט בשפות שונות ומגוונות, ישנם מספר טיעונים שונים לדבוק בדרך התורה והמצוות. להלן נציין שלושה מהם:

1. שפת התועלת – קיום המצוות מביא לחיים טובים יותר ולדרך היחידה לרשת את הארץ ("למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ"). חוקי התורה חכמים ונכונים יותר מבחינה מוסרית מאשר חוקים של עמים אחרים ("כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה").

2. שפת הברית – הברית שנכרתה בינינו לבין הקב"ה כוללת מחויבות עמוקה לשמירת תורה ומצוות. הפסוקים מדגישים שני רבדים שונים בברית. היא התחילה מקדמא דנא בין הקב"ה לבין אבותינו אך היא מחייבת כל פרט ופרט ובכל דור מחדש (לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ כָּרַת יְקֹוָק אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת כִּי אִתָּנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים). לברית גם צד שני – המחויבות של הקב"ה כלפי יעם ישראל (כִּי אֵל רַחוּם יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם).

3. שפת האהבה – הקשר עם הקב"ה הוא לא רק מועיל ולא רק מחויבות חוזית, הוא קשר של אהבה. אהבה שאיננה רק בין העם לאלוקיו אלא בין הקב"ה לכל אחד ואחת מישראל. הקב"ה אוהב אותנו (כִּי מֵאַהֲבַת יְקֹוָק אֶתְכֶם)  ואנחנו מצווים לאהוב אותו בחזרה ("וְאָהַבְתָּ אֵת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ).

יתרונה של שפת התועלת היא פונה אל השכל, אל ההגיון, היא מבקשת להיות הגיונית ולטעון שיש לקיום תורה ומצוות יתרון מעשי וחכמה אנושית שזוכה להכרה ומוניטין במציאות המשית. חסרונה בכך שהיא מכפיפה חוקי נצח וחכמה אלוקית לכלים המוגבלים של החכמה האנושית. הסכנה היא שבמציאות משתנה מוסרי התורה ואנשי החינוך ישתמשו בשפה אפולוגטית, שפה שהדור הצעיר מריח ממרחקים.

שפת הברית פונה לרכיב של הזהות. יתרונה בכך שהאדם פרטי ניצב בתוך מערכת גדולה, האדם מוחזק על ידי מסורת ארוכת שנים, הוא חלק ממשהו גדול שמחלץ אותו מקיומו הארעי ומעניק משמעות עומק לחייו. המחויבות מרימה את האדם מצרכיו הגשמיים אל דבר מה שמתעלה מעל הפוליטיקה, מעל ההיבטים הנמוכים בקיום האנושי. לעבוד את הקב"ה הוא דבר גדול ועוצמתי יותר מכל אלו. חסרונה של שפת הברית בכך שהפרט עשוי ללכת לאיבוד. מרוב ערכי נצח ומסגרת מחייבת האדם הפרטי עשוי להישכח. הוא רק חלק קטן במערכת גדולה. מי רואה אותו? למישהו איכפת ממנו? האם יש מקום למאווייו ומחשבותיו? כמו כן, הדגשה של הנבדלות של התורה מעולם החומר עשוי להפוך אותה ללא רלוונטית כלל ועיקר בתוך המציאות הממשית.

שפת האהבה פונה לרגש. היא מבינה שאנחנו יצורים רגשיים. שהאהבה היא לא רק עוד היבט בחיים שלנו אלא אולי הרכיב המרכזי שבהם שמניע אותנו וממלא את כל חיינו. אהבה היא עצמה בשורת גאולה, היא מבשרת על גישור פערים, על ריפוי יחסים, על אחווה, על איחוד ההפכים. בשפת האהבה הקב"ה רואה אותי וחושק בי ואני בו. אני כאדם פרטי מעניין את ריבונו של עולם, לקולי יש ערך, למחשבותיי יש תוקף. לאדם האוהב פחות מעניין הרווח והתועלת או מה יאמרו הגוים. האהבה דוחפת אותנו לקצה, להיות משוגעים עבור אהובינו. חסרונה של האהבה בכך שהיא פעמים רבות נסתרת. עלומה. מטבעו של רגש שיש לו עליות וירידות. העולם מעלים, הקב"ה מסתיר פניו, ובמציאות בה הרגשת נוכחות הקב"ה בחיינו עשויה להיות מתעתעת קשה להניח את כל עולמנו הדתי על האהבה.

לאורך הדורות היו מרבותינו שנקטו בגישה השכל והתועלת (רמב"ם, רמח"ל) היו שנקטו בגישת ברית והמחויבות הלאומית (ריה"ל, מהר"ל) ויש שנקטו בשפת האהבה (רמב"ן, חסידות)

משה רבנו, איש האלוקים הכולל כל נשמות ישראל, מלמד אותנו שעלינו ללמוד לדבר בשפות שונות. לא רק כי כולם נכונות אלא כי גם אנחנו יצורים מורכבים בעלי רבדים שונים באישיותינו. אנו דוברים לאנשים שונים ואיננו יודעים למי ובאיזה שלב בחיים איזו מן השפות תצליח לחדור אל ליבותיהם של ישראל ואיזו מהן תצליח לקשר בין החוליה החדשה לבין השרשרת הגדולה.

 

שבת שלום,

שראל