מוצאיהם למסעיהם, צעד קדימה שניים אחורה

 

הפרשה שלנו מתארת את 42 המסעות של בני ישראל במדבר. וכולם "על פי ה' ":

אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם .. .וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם.

וכמובן יש לדייק ולהבחין מה בין מוצאיהם- למסעיהם, ומה בין מסעיהם- למוצאיהם, שאלה שנתחבטו בה המפרשים.

ויפים דברי הספורנו, המחלק ואומר שהשאלה היא האם אני רוצה לצאת מהמקום, ובגלל זה אני יוצא למסע, כי כאן לא טוב; או האם אני רוצה לצאת כי אני רוצה להגיע לאן שהוא, המטרה היא היעד, לא רק כי כאן לא טוב לי. מוצאיהם למסעיהם- יוצא כדי להגיע, מסעיהם למוצאיהם- מסע בגלל היציאה. ה"ל" משמשת ציון ויעד ומטרה.  

אבקש לעיין בדברי הכלי יקר, המאירים לנו בדרך ובמסע: "ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה'. ואחר כך הפך הסדר אלה מסעיהם למוצאיהם, ולא נאמר בו על פי ה' ... שבמקצת מסעות הלכו לפנים ובמקצתם נזורו אחור, כי מתחילה וישובו ויחנו לפני פי החירות (שמות יד ב), פירש רש"י שהלכו לאחוריהם לצד מצרים, וכן דברים (ב א) כתיב ונפן ונסע המדברה, פירש רש"י לפי שקלקלו הפכו לצד המדבר, וכן בפרשת עקב (דברים י ו) מבארות בני יעקן מוסרה, שחזרו שמונה מסעות לאחוריהם, נמצא שרוב המסעות אשר הלכו בהם לפנים ולא לאחור והיו על פי ה' נקראו מוצאיהם למסעיהם, כי הפכו פניהם מן המקום אשר יצאו משם שנקרא מוצאיהם ופניהם אל מסעיהם אשר היו לפניהם, אבל מה שנזורו אחור בעבור שקלקלו בחטא- לא היה על פי ה', ונקרא מסעיהם למוצאיהם שחזרו ונסעו למקום שיצאו משם שנקרא מוצאיהם כי הפכו פניהם לצד מצרים".

המסעות קדימה, אומר הכלי יקר, הם על פי ה'. אולם במסעות בהם הלכו אחורה, והיו גם כאלו, שם  לא כתוב "על פי ה' ". ואולי הכוונה היא שעל פי רוב הקב"ה לא מכריח אותנו ללכת אחורה. הרבה פעמים הנסיגות, הנפילות, הן בגלל ההתנהגות שלנו, ולכן לא כתוב על פי ה'.  אמנם אנחנו יודעים שבסופו של דבר הכל הכל על פי ה', גם העליות וגם הירידות; אולם הכוונה היא שצריכים לקחת אחריות, ולא להפיל את כל בעיותינו על ה'.

אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ (משלי פרק יט פסוק ג) אומר שלמה המלך. ומבאר הרד"ק: "האויל עושה מעשיו בשטות ואולתו תסלף דרכו , ועל יי' יזעף לבו , ואומר: מה זאת עשה יי' לי בלי דין ומשפט?! כי לא ישיב אל לבו לאמר: מה עשיתי כי עונותי גרמו לי כל זה? ואינו שב מרעתו."

הכי קל לומר שהכל משמים, ולא לקחת אחריות. והאדם המאמין צריך אמנם לדעת שהכל משמים, אולם בה בעת עליו להבין מה חלקו בנסיגות שלו, כשהוא הולך נגד הכיוון, לא על פי ה'.

יש משחק שנקרא סולמות וחבלים: זורקים קוביה, והולכים כמה צעדים. לפעמים מטפסים במהירות, כי יש סולם שמקצר את הדרך, וזה נפלא;  ולפעמים פוגעים בחבל, וחוזרים כמה צעדים אחורה.  ולפעמים, לא עלינו, ממש חוזרים לתחילת המשחק.

צריך ללמוד את הדברים גם בהקשר הקיומי הפרטי, אולם גם בהקשר ההסטורי הכללי; היו פעמים שעם ישראל צעד אחורה, לא רק קדימה. אבל אנחנו יודעים שהכיוון הכללי חיובי. לכן גם כשנראה שההגה לא בכיוון, נשאף להסתובב ולחזור לכיוון הנכון ולדרך המלך, על פי ה'.