על הפרישה ועל הדרישה

למקרא הפרשה עולות מחשבות על פרישה. הפרישה של הלויים, למשל, היתה מוקדמת:

(במדבר ח כג-כו:) "וידבר ה' אל משה לאמר. זאת אשר ללויים, מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבודת אהל מועד. ומבן חמישים שנה ישוב
מצבא העבודה ולא יעבד עוד, ושרת את אחיו באוהל מועד לשמור משמרת, ועבודה לא יעבוד, ככה תעשה ללויים במשמרותם".
פנסיה בגיל  ,50נשמע לא רע. כמעט כמו אנשי קבע.
אבל מעניין מאוד- הרמב"ם פסק, בעקבות הגמ' בחולין:
זה אינו; אלא בזמן שהיו נושאים המקדש ממקום למקום, ואינו מצוה נוהגת לדורות. אבל לדורות אין הלוי נפסל בשנים ולא במומין, אלא בקול, שיתקלקל קולו
מרוב זקנה יפסל לעבודתו במקדש. ויראה לי שאינו נפסל אלא לומר שירה, אבל יהיה מן השוערים. (רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ג ה"ח:)
לדעת הרמב"ם, אם כן, ה"פרישה המוקדמת" היתה פועל יוצא של המאמץ הפיזי הרב שנדרש מהלויים במדבר, עת היו צריכים לשאת משאות כבדים. אולם לדורות,
בבית המקדש, שם אין צורך לשאת משאות, ועבודת הלויים היא בשירה או בשמירה, (משוררים ושוערים)- שם בעצם אין מגבלת גיל, שם עובדים עד שכבר לא
יכולים.הרמב"ן אמנם חולק על הרמב"ם, וסובר שגם במקדש פורשים בגיל ,50 אולם הרמב"ם לשיטתו.
ומה לגבי כהנים? כהן כשר לעבודה בבית המקדש "עד שיזקין". "עד כמה? אמר רבי אלעא אמר רבי חנינא, עד שירתת", ומפרש רש"י : "ידיו ורגליו רותתין מאין כח".
בהמשך הסוגיה שם, רבי חנינא נותן לנו מבחן ו"מבדק כושר", שהוא בעצמו בגיל שמונים עדיין עמד בו : "כל שעומד על רגלו אחת וחולץ מנעלו ונועל מנעלו". (חולין
כד: )
גם הכהנים, וגם הלויים, בעצם ממשיכים לעבוד עד שהם כבר לא יכולים. וגם אז, ממשיכים לייעץ ולהעניק מניסיונם העשיר לאחרים.
פעמים רבות אנו דוחים דברים "לפנסיה", מחכים ומייחלים ליום שבו נפסיק לעבוד ואו אז -נוכל לעשות את כל מה שרצינו וחלמנו. אולם הניסיון מראה כי אנשים
חסרי מעש הופכים למתוסכלים וממורמרים, ובמקום לפגוש אנשים שלוים ורגועים אנו רואים את ההיפך.
והדברים מעוררים שאלה- האם חוסר מעש ועבודה זו היא השאיפה? האם העבודה היא רק אמצעי לצבור כסף?
ואולי לאור הכהנים והלויים צריך לחשוב על כל העניין מזוית שונה;
צריך לחשוב- ולהתכונן- לימי הזקנה. לתכנן מה לעשות, מה ללמוד; ישנם אנשים שלא הספיקו ללמוד תורה כמו שצריך במהלך חייהם ועבודתם, וכעת יכולים
להתכונן לישיבה של מעלה.
ומעל הכל- לא לשבת בטל, לנסות לעסוק ביעוץ, בתפקידים שיכולים להביא לידי ביטוי את הניסיון, גם אם לא "עבודה"- אז "שרות".
אין אדם מת אלא מתוך הבטלה.(אבות דרבי נתן י"א)
שנזכה כולנו לחיים טובים, ארוכים, ועסוקים