פרשת בהר
אברהם אדרי
ב ס " ד פרשת בהר -דבר תורה לשולחן שבת
"...והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי כל הארץ" כה,כג
ידוע שהדרך הנכונה במלחמת היצר הרע זה לא לדחותו לגמרי כלומר לפרוש כליל מכל ענייני העולם הזה ולעסוק ברוחניות בלבד אלא רצון הקב"ה שינהג האדם כסדר העולם-יתחתן-יגדל בניו-ויביא פרנסה. אבל שתהיה כוונתו לשם שמים ולא רק לתאוות ליבו לכן כתוב-כי תצא למלחמה על אויבך-ושבית שביו-לא לכלותו לגמרי אלא תשתמש בו לקיום הגוף וע"פ דעת תורה.
מצינו בסנהדרין סד',א'-אנשי כנסת הגדולה ביטלו את היצר, איך ביטלו אותו?
כשנבנה בית המקדש השני-במקום שעמ"י ישמחו התחילו כולם לבכות-מה קרה?
אמרו-עוד הפעם היצר הרע יתגבר עלינו ונכעיס את הקב"ה ושוב יחרים את בית המקדש.
מה עושים?
אמרו-הואיל ועת רצון הוא-ניבעי רחמא איצרא דעבירה- נבקש מהקב"ה שימסור בידינו את היצר הרע ונחבוש אותו וכל נעבוד את ה' בלי חטאים.
בעו רחמי ואימסר בידייהו.התפללו לה' ונמסר היצר בידם.חבשוהו תלת יומי-איבעי ביעתא בת יומא לחולה ולא אשכחו.כלאוהו בתוך חבית סגורה בעופרת 3 ימים חיפשו ביצה לחולה ולא מצאו כי אין יצר הרע והתרנגולות לא דגרו ביצים.
הגיעו למסקנה-שבכדי שיהא קיום לעולם צריך אף את כוחו של היצר אלא שתפקידו של האדם להכניעו תחתיו ולשלוט בו. לכן העטרת יהושוע מפרש את הפסוק בפרשה-כה,כג' והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי כל הארץ: הארץ=הארציות והחומריות-לא תמכר לצמיתות-אל תוציאה לגמרי ותבטלה כליל הארץ נבראה כדי לקיים את רצון ה'-לא תוהו בראה-אלא לשבת יצרה הקב"ה חפץ בקיום העולם-לכן חייב אדם להשתמש בגשמיות כדי להתקיים. אבל צריך לקדש את החומר=כי לי הארץ=שהארציות צ"ל לשם שמים.
ולכן כשעלה משה למרום-א"ל הקב"ה-אחוז בכסא כבודי וענה להם:אמר משה למלאכים-כלום אתם עושים מלאכה-כלום משא ומתן יש ביניכם משמע שהתורה ירדה לעולם הזה רק בזכות העניינים הגשמיים
לכן בפרשה-במצוות שמיטה-6 שנים תזרע שדך-ובשנה ה7 שבתון לה' תעבוד תזרע אבל אל תשכר לתת גם שבתון לה'.