פסח חג שני
אברהם אדרי
ב ס " ד פרשת אחרי מות-דבר תורה לשולחן שבת
אחרי מות שני בני אהרון (ויקרא טז, א)
בשבת זו אנו קוראים על הציווים שציווה הקב"ה לאחר מותם של שני בני אהרון - נדב ואביהוא.
אנחנו נמצאים בס"ד, בימים שנקראים ימי האבלות על פטירתם של תלמידי ר' עקיבא. לא מתגלחים, לא מסתפרים עד ל"ד בעומר, ונוהגים במנהגי אבלות נוספים. נשאלת השאלה, אנחנו לא נוהגים אבלות, יותר מתקופה של שנה. יש לנו שבעה,יש שלושים, ויש שנה... לאחר שנה - נגמרת האבלות, מעבר לשנה, אנו מציינים את יום השנה פעם בשנה.
החריגים הם שניים, שעד היום אנחנו מתאבלים עליהם, למרות שחלפו כבר אלפי שנים – נדב ואביהוא, ועל תלמידי ר' עקיבא, למרות שמנדב ואביהוא,חלפו למעלה משלושת אלפים שנה... וכשמדברים על תלמידי ר' עקיבא, אלפיים שנה בקירוב, עדין נוהגים אבלות.
כותב הזוהר הקדוש פרשת אחרי-מות: שכל המוריד דמעות ביום הכיפורים,
בשעה שקוראים בתורה על מות נדב ואביהוא, מוחלים לו על כל עוונותיו, מובטח לו שיהיו לו ילדים, מובטח לו שיאריך ימים ומובטח לו, שלא ימותו בניו בחייו. כל אחד שואל את עצמו: מה זאת אומרת, כשאני בוכה על הסתלקותם של נדב ואביהוא?! נדב ואביהוא לא פה, כבר שלושת אלפים שנה... על מה יש לבכות?!
תלמידי ר' עקיבא – אלפיים שנה בקירוב, מאז הסתלקותם, ואנחנו עדין לא מתחתנים, מגדלים זקנים, אין תזמורת... כל דיני האבלות בימים האלה, על תלמידיו של ר' עקיבא...
נגמרה השנה, על מה יש להתאבל כל-כך הרבה!? על חורבן בית המקדש אנחנו מתאבלים... על פטירת בני-אדם, אנחנו לא מתאבלים יותר משנה... מה נשתנו אלו שתי החריגים – פטירת נדב ואביהוא,ופטירת תלמידי ר' עקיבא?
התשובה היא, בשתי המקומות – האבל הוא לא על ההסתלקות, אלא עלינו. אנחנו מתאבלים על עצמינו ולא על פטירתם של אותם גדולים כי המעבר ממשה רבינו ליהושע בן-נון, זה ה"מעבר משמש לירח"...
כפי שאומרים לנו רבותינו במסכת ב"ב, עה, א: "פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה..". אילו היו נדב ואביהוא יורשים את משה רבינו ואהרון הכהן, היינו נמצאים הרבה דורות קודם לכן, מבחינה הירידה הרוחנית. אומרים חז"ל – דור דור ודורשיו – כל דור יורד מהדור הקודם... אם ככה, הנפילה שהיית
ממשה רבינו ליהושע, זו נפילה כמו משמש לירח... אילו נדב ואביהוא היו מנהיגים את העם, הנפילה הרוחנית שלנו הייתה הרבה יותר נמוכה...
ביום הכיפורים, כשאתה מתוודה על העוונות שלך, כותב הזוהר הקדוש, חלק מהזכויות שאתה יכל לומר לעצמך – "ריבונו של עולם, אתה יודע למה חטאתי? זה אמנם לא תשובה לחטא... אבל אתה יודע, שאם הייתי עשרים דורות קודם לכן, הייתי אדם מרומם יותר"!
זה שאנחנו נראים היום, כמו שאנחנו נראים... עם אותו יצר הרע, שיש בדור הזה, זה בא כתוצאה שהנפילה ממשה רבינו ליהושע, הייתה בפער כזה... אם הייתה ביניהם חוצץ כמו נדב ואביהוא, אז הירידה שלנו, הייתה הרבה יותר נמוכה. היינו היום מרוממים יותר! ועל דא קא בכינן...
כן הוא לגבי תלמידי רבי עקיבא, אילו היו 24,000מורי הוראה בישראל היינו
היום ברמה רוחנית של הדורות שהיו לפנינו.