דבר תורה לחג פסח
אברהם אדרי
בחג הפסח אנו מלכים או עניים
ישנה איזו שהיא סתירה בליל הסדר:הרי אנחנו מסובים כמו מלכים.והשולחן ערוך אומר לשים על השולחן את הכלים הכי נאים וחובה להסב כמו בני מלכים שהיו אוכלים ככה ברווח בניחותא בגינוני מלכות בלשון התורה בני חורין:אבל מאידך אנחנו אוכלים מצה שזה לחם עוני כמו שאומרים בהגדה הא לחמא עניא:
אוכלים מרור כי מר לנו-אוכלים חרושת זכר לטיט:
מצד אחד השולחן ערוך עם כלים נאים כמו מלכים ומצד שני אוכלים לחם עוני וחרושת-מצות.טובלים במי מלח להראות על הדמעות שנזלו :
אז יש סתירה בהרגשה: תחליט או שאתה בן מלך והשולחן יוקרתי או שאנחנו עניים-דלים:התשובה ע"י סיפור.
היה פעם מלך שהחליט כל שנה לעשות תחרות בין שרי הממשלה שלו ליום ציד ביער.
ומי שיצוד הכי הרבה יזכה בפרס של המלך.
כמובן שסגרו את האיזור של הציד כי יורים שם ופרסמו בעתונים-ויצאו כולם לצוד.
והנה בחלקתו של המלך היה איזה רועה צאן מסתובב:
קרא המלך לרועה ואמר לו מה?אתה לא יודע שאסור להסתובב כאן?יש יריות
סליחה אדוני המלך אבל לא ידעתי:אבל פרסמנו:אמר לו אני לא יודע לקרוא:
המלך היה נבוך:אמר לו המלך טוב תיצמד אלי ותעזור לי בציד עד סוף היום ואראה מה אעשה איתך.
ובמהלך היום המלך שם לב שהרועה הוא נעים הליכות וחכם בדיבורו אבל בור וע"ה הציע לו המלך בוא אלי לארמון אני אצמיד לך מורה פרטי ותלמד
והנה אחרי שנה למד כאילו גמר תיכון ועוד שנה עבר מבחנים והמלך נתן לו לנהל את הארמון אחרי 20 שנה שר האוצר של המלך מת:והמלך החליט למנות אותו לשר האוצר כי היה ישר וחכם
והנה שר המשפטים שקינא ממנו התחיל לשים לו רגלים ע"מ להפילו ובא למלך ואומר לו אדוני המלך איפה כל הכסף של האוצר?
ההוא יושב לו בארמונו ועושה מה שהוא רוצה:
אני מבקש אדוני המלך שכולנו נגיע בהפתעה לביתו ונראה.
אמר לו המלך אני מכיר טוב טוב את שר האוצר והוא נאמן אבל בכ"ז אני נעתר לבקשה ונלך אליו בהפתעה.
הלכו אליו הביתה ועברו מחדר לחדר הבית היה מרוהט בפשטות ולא היו דברים יקרים:
אמר להם המלך:נו-אתם משוכנעים?
והנה לפני שיצאו ראו חדר בפינה נעול:ניסו להכנס :אמר להם אני מבקש לחדר הזה אל תכנסו
זה חדר אישי שלי ואפילו אשתי לא נכנסת לכאן:אמרו למלך אתה רואה?
א"ל המלך נו נו תפתח להם ותוכיח להם את שלא יחשדו:
כולם נכנסים ולהפתעתם חדר גדול ריק:
ובאמצע שולחן קטן ועליו תרמיל מקל רועים ונעלי רועים.
הסתכלו אחד על השני המומים:אמרו לו:מה זה?
אמר למלך:אדוני המלך אתה זוכר שהבאת אותי מהיער והייתי רועה צאן לפני 20 שנה
ואני לא ידעתי אז לקרוא ולכתוב הייתי עני רועה צאן:והיום אני שר האוצר:
אדוני המלך כל בוקר לפני שאני יוצא לכיוון המשרד ועולה על הלימוזינה:
אני קודם נכנס לחדר הזה ואומר לעצמי:דע מאין באת:וכל מה שהיה לך זה רק תרמיל וחליל:
אני עושה את זה ע"מ לא להתנשא על אחרים ולדבר עם כ"א בגובה העיניים אפילו הוא רועה צאן
אני אומר לעצמי גם אתה היית מפשוטי עם והיית רק רועה צאן וכך אני עוזר לכל אחד שמבקש עזרה.
כך גם אנחנו צריכים להרגיש בליל הסדר:
אף שטוב לך ויש לך הכל אבל תזכור שעבד היית בארץ מצרים ואל תהיה כפוי טובה ברוך ה' יש לנו מדינה צבא.וכולם מנסים כל הזמן לפגוע בנו להשמיד אותנו אבל ברוך ה' אנחנו יודעים להשיב מלחמה סערה במי שמנסה לפגוע בנו ואנחנו בני חורין וכל השולחן והכלים באמת כמו של מלכים רק בתנאי אחד שנזכור שגם אנחנו אכלנו מרורים וגם היינו עבדים וגם אכלנו לחם עוני ולא תמיד היינו בני מלכים
אם נזכור את עברינו אז נדע היטב לנהל את עתידנו:
וכך הוא ליל הסדר להיות כמו מלכים אבל לא לשכוח את העבר
חג שמח וכשר לכל עם ישראל
אברהם אדרי