פרשת יתרו

 

 

 

“וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק:”

רש"י מציין את השילוב הפלאי בין "לראות" לבין "קולות." "רואים את הקולות - רואין את הנשמע שאי אפשר לראות במקום אחר."

בפרשתנו המעבר בין הראייה לבין השמיעה הוא מאד משמעותי. 

בקבלת הפנים שקבלנו בהגעתינו למדבר סיני, ה' אומר לנו "אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי."  גם כאן רש"י מציין את הפן של הראייה : "אתם ראיתם - לא מסורת היא בידכם ולא בדברים אני משגר לכם לא בעדים אני מעיד עליכם אלא אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים."

 

אמונת ישראל עד כה מבוססת לגמרי על הראייה. 

המפגש הראשון של משה עצמו עם האלוקות בסנה היה דרך הראייה –

(ב) וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל:

(ג) וַיֹּאמֶר משֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה:

(ד) וַיַּרְא יְהֹוָה כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר משֶׁה משֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי:

 

כך גם העם כולו אחרי קריעת ים סוף -  

(ל) וַיּוֹשַׁע יְהֹוָה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם:

(לא) וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְהֹוָה וַיַּאֲמִינוּ בַּיהֹוָה וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ:

 

חוויית משה רבינו בסנה התחילה כחוויה של "ואראה את המראה" אבל תוך כדי הוא גם התבגר לשלב של שמיעה ודיבור.  בסיומו של המפגש הראשון עם האלוקות, בתגובה לטענתו של משה שהוא איננו "איש דברים," הקב"ה מרגיע אותו – "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי יְהֹוָה:

וְעַתָּה לֵךְ וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר:"

 

משה חוזר עכשיו לאותו הר אלקים הפעם עם העם כולו.  גם העם מגיעים להר אלקים בתורת אלו שזכו "לראות" את אשר עשה ה' במצרים, וגם הם יתבגרו עכשיו לשלב של דיבור אלוקי. "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְהֹוָה:"

 

בסיכומו של מתן תורה, יש לנו שוב את השילוב של "ראיית" הדיבור -

(יט) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם:

ושוב רש"י מדגיש "אתם ראיתם - יש הפרש בין מה שאדם רואה למה שאחרים משיחין לו שמה שאחרים משיחין לו פעמים שלבו חלוק מלהאמין." 

בסופו של דבר השאיפה היא להגיע לאמונה מושרשת בראייה עם תוכן של דברי אלקים חיים.