פרשת מקץ

"וַיַּ֣רְא יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י יֶשׁ שֶׁ֖בֶר"

כך מתוארת בפרשתנו תגובת יעקב לרעב בארץ כנען: "וַיַּ֣רְא יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י יֶשׁ שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ לְבָנָ֔יו לָ֖מָּה תִּתְרָאֽוּ: וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֣ה שָׁמַ֔עְתִּי כִּ֥י יֶשׁ שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם רְדוּ שָׁ֙מָּה֙ וְשִׁבְרוּ לָ֣נוּ מִשָּׁ֔ם וְנִחְיֶ֖ה וְלֹ֥א נָמֽוּת:" נחלקו התרגומים בידיעתו של יעקב. לדעת אונקלוס: "עבור מזדבן במצרים", ישנו שבר במצרים. ולדעת יונתן בן עוזיאל: "זַבְּנִין וּמַיְיתָן עִיבּוּרָא מִמִצְרַיִם", ישנו שבר ממצרים. מפרשי התורה נחלקו גם כן בביטוי "וירא יעקב", מה משמעות הראיה? רש"י פירש: "ומהיכן ראה, והלא לא ראה אלא שמע, שנאמר (להלן מב ב) הנה שמעתי וגו', ומהו וירא, ראה באספקלריא של קדש שעדיין יש לו שבר במצרים. ולא היתה נבואה ממש להודיעו בפירוש שזה יוסף". ידיעתו של יעקב היתה מהנבואה, מחד גיסא גילתה לו הנבואה על השבר, ומאידך לא גילתה לו על בנו. אבל לדעת האבן עזרא, כוונת הפסוק לרמוז לנו על רגשותיו של יעקב: "בעבור היות ההרגשות נחברות במקום אחד, יחליפו זו בזו, כמו ראה ריח בני (ברא' כז, כז), ומתוק האור (קהלת יא, ז), וכן וירא יעקב.". לעיתים המקרא מחליף בין רגשות לביטוים מעשיים. האם ידיעותיו והרגשותיו של יעקב, הם במחלוקת, אם נבואה היתה? או ידיעותיו של אדם המתבונן המציאות.?