דברים לפרשת כי תצא

בפרשה שלנו יש יותר משבעים מצוות שונות. החל ממצוות כבדות משקל  - דיני מלחמה ודיני משפחה, דיני עבודה וצדק כלכלי, וכלה במצוות שנראות לנו פשוטות – הלנת שכר, השבת אבדה, מצוות הקבורה, דיוק במשקולות המסחר. ניתן לנסות ולעשות סדר בכל המצוות, ולחלק אותן לקטגוריות שונות. החלוקה הידועה ביותר היא ההבחנה בין מצוות שבין אדם למקום לעומת מצוות שבין אדם לחברו.

בקריאה של הפרשה שלנו נראה בבירור, שהמצוות עוסקות בשני הנושאים גם יחד – גם במצוות חברתיות וגם במצוות שבין אדם למקום. נראה ששיטת החלוקה שלנו, היא לא חלוקה של התורה. התורה אינה מבחינה או מקטלגת את המצוות תחת כותרות שונות. לא רק שאין בתורה הבחנה בין מצוות שהן בין אדם למקום לבין אדם לחברו, בתורה גם אין הבחנה בין מצוות שנראות לנו גדולות ומשמעותיות, לבין מצוות שנראות לנו שוליות. הדוגמא הטובה ביותר על מנת להמחיש את חוסר החלוקה של המצוות בתורה, באה לידי ביטוי בעשרת הדברות. בעשרת הדיברות יש לנו ביחידה אחת מצוות שנתפסות כעיקרי אמונה – "אנוכי ה'", איסורי עבודה זרה וגילוי עריות, לצד איסורים שאומנם הם חשובים אבל נראים לנו משניים, כמו "לא תחמוד" ו"לא תשא את שם ה' לשוא".

הרב שטיינזלץ זצ"ל בספרו "חיי עולם" טוען כי זהו הבסיס שעליו התורה עומדת: "העובדה שבתורה יש ערבוב כזה בין סוגי המצוות, כמו גם חוסר היכולת שלנו להסביר את רצף העניינים מלמדת אותנו לימוד עיקרי אחד – אם אנו מקבלים את התורה, אין לנו דרך אלא לקבל אותה כמות שהיא. אנו יכולים לקבל את התורה רק אם נקבל אותה על כל המרכיבים הרבים והשונים שלה, וזאת מפני שאין התורה מחלקת בינהם, היא לא רואה הבדל בין הדברים".

דווקא בפרשה שלנו, בגלל שהיא כל כך מרובה במצוות שונות העוסקות בנושאים שונים ומגוונים, בפרטים גדולים וקטנים, חשובים ויום יומיים, עצם הפרשה מלמדת אותנו כלל ביחס לתורה: התורה אינה מבחינה בין מצוות חשובות ופחות חשובות. המצוות הם הכלי שלנו, הגשר אל הקב"ה. סך כל המצוות יחד, בכל התחומים, יוצרים מעין הגדרה ביחס למהותה של התורה. אנחנו מחויבים לנסות ולהבין, ללמוד את התורה ואת המצוות, אבל אנחנו לא צריכים להכניס בכוח את סך המצוות לתוך תבניות שאנחנו יצרנו.

"העובדה שיש פרשות הבנויות מכל המרכיבים, בסך הכל אומרת דבר אחד: לכל אחד מצירופים אלו אמנם יש מובן בפשט, בדרש ברמז ובסוד, וצריך ללמוד מהם את כל הדברים הללו, אולם אחרי הכל ולפני הכל – מה שאנחנו יכולים להבין הוא, שהתורה היא גשר שקצהו האחד נמצא פה וקצהו השני בשמים, ועליו הקב"ה רוצה שנלך. אותו קצה שבצד שלנו ניתן להליכה, וצריך גם לזכור שקצהו האחר אכן מגיע לשמי מרומים" (הרב שטינזלץ, "חיי עולם" עמ 429).

שבת שלום!

שירה