פרשת בהר-בחוקותי: להרפות ולהתקיים

 "וַעֲשִׂיתֶם, אֶת-חֻקֹּתַי, וְאֶת-מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם – וִישַׁבְתֶּם עַל-הָאָרֶץ, לָבֶטַח."

"ועשיתם את חוקותי... וישבתם על הארץ לבטח. " (ויקרא 25:18)

בכל פעם שאני נתקל בפסוק זה בתורה, אני מתפעל מכוחו. אני רק רוצה לקרוא את זה שוב ושוב ולהתעטף סביבו בניסיון נואש להפנים את כל מה שיש במילים הקדושות האלה.

מהרגע בו  כף רגלנו דרכה על הארץ הקדושה הזאת לפני אלפי שנים, אנו משתוקקים לחיות כאן בשקט ובשלווה. מימי המקרא ועד עצם היום הזה, אנו ניצבים בפני זרם בלתי פוסק של איומים קיומיים על ביטחוננו הפיזי.

ממש השבוע אירעו מספר פיגועים באזור גוש עציון ואחרים ברחבי הארץ. רק לפני מספר שעות קיבלנו את הבשורה ההרסנית כי יהודה גואטה ז''ל, תלמיד ישיבה בן 19, בן אהוב, אח וחבר, נפטר מהפצעים שספג בירי מכוון מוקדם יותר השבוע .

וכמובן, האומה כולה עדיין מסתחררת מהבלתי נתפס שהתרחש במירון. הטרגדיה המחרידה הזו גבתה את חייהם של 45 נשמות טהורות שנסעו מכל רחבי הארץ להתפלל, לשיר ולרקוד יחד על ההר. אירוע כזה מאתגר את ביטחוננו בצורה שונה לחלוטין; זוהי התקפה ישירה על עולם האמונה שלנו, ומזכירה לנו כי כולנו עסוקים במלחמה בעלת אופי רוחני.

ובמלחמה רוחנית, אלה שבקווי החזית אינם נבחרים בקפידה על ידי הגנרלים שלהם מכיוון שיש להם את הכישורים והניסיון להביס את האויב. הם לא נבחרים בגלל שהם יודעים מה לעשות, אלא בגלל שיש להם ענווה להכיר בכך שהם לא יודעים מה לעשות.

אחד הקורבנות, הרב שמעון מטלון ז"ל, כתב במכתב שהפך לדברי הפרידה שלו לעולם:

במקום לטבוע במים – לומר ‘הכל משמיים’

במקום להאשים את כל העולם – לזכור מי הגדול מכולם

 במקום להתרתח – לנשום עמוק, להתמתח

במקום להתעצבן – על האמונה להתאמן

במקום לראות שחור – בחצי המלא לבחור

השבוע יותר מתמיד נראה שהדרך היחידה לנצח את המלחמה הרוחנית הזו היא איחוד כוחות; להתכנס כחיילים אמיצים וצנועים בקווי החזית, להרים את עינינו ביחד לאדון העולם ולזעוק:

מה שאנחנו יודעים, אנחנו יודעים. אבל מה שאנחנו לא יודעים, אנחנו באמת לא יודעים.