פרשת שמיני: לאהוב אותך יקר יותר מלהבין אותך

בס"ד

“וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ, קְטֹרֶת; וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה , אֵשׁ זָרָה – אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם . וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי יְהוָה. ”

כשהיינו צעירים, לימדו רבים מאתנו ששני הכהנים האלה היו רשעים ומוטעים. עם זאת, כשאנו לומדים את הסיפור לעומק יותר, כולנו יכולים להזדהות עם הרצון לקבל זכויות יתר על ידי עשייה מעבר למה שנדרש מאתנו - כמו ילדים שמנסים להרשים את הוריהם על ידי ביצוע מטלותיהם מבלי שנאמר להם . אחרי הכל, האם לא עדיף להיות מונע על ידי אהבה אמתית לבוראנו מאשר פשוט לציית לפקודות מתוך פחד או הרגל?

בשם סבו, "החידושי הרים", השפת אמת נותן לנו תובנה עמוקה בסיפור זה ובדמויותיו המורכבות. מה נדב ואביהוא עשו לא בסדר, מה הם עשו נכון, ומה אנחנו יכולים ללמוד מהם היום?

"ללמוד כי העיקר כח כל מעשה האדם מצד ציווי ה׳, כי כל שכל אדם בטל לכח זה. והנה נדב ואביהוא היו צדיקים גדולים ועשו לשם שמים רק שהיה חסר הציווי. ”

השפת אמת מלמד שנדב ואביהו היו, למעשה, צדיקים שמונעים על ידי תשוקה טהורה. כמו כל כך הרבה נשמות אקלקטיות לאורך ההיסטוריה שלנו, הלהט הבלתי מרוסן שלהם הביא בסופו של דבר בלבול וכאב רב לעולם היהודי. אפילו הלהבות הטהורות ביותר יכולות לצאת מכלל שליטה אם אינן נשלטות על ידי גבולות החוק.

"אם כן מי שעושה רצון הבורא אף לא יודע איך לעשות את זה בכוונה רצויה. הרי זה הכח מצד פקודת ה' כמאמר אשר קדשנו במצותיו וצונו. כח ציווי זה חשוב מן הכל. ”

מה שבאמת נותן כוח לבני אדם, מסביר השפת אמת, הוא היכולת שלנו לבטל את עצמנו לרצון האל. יותר טוב לעשות מצווה כי הקב׳ה אומר זאת מאשר בגלל שאנחנו מבינים את זה. בעולם בו לימדו אותנו תמיד ש"ידע הוא כוח", זה מושג שקשה לקבל. רובנו מאמינים שכאשר אנחנו מבינים את הסיבות העומדות מאחורי המעשים שלנו – אז אנחנו מגדילים את ערכם, אך השפת אמת אומר בדיוק ההיפך. הוא מציע כי קיום מצוות מבלי להבין אותן באופן מלא נותן לנו בסופו של דבר הבנה עמוקה יותר של מטרתן האמתית של המצוות.

הקב׳ה העניק לבני אדם מוחות מבריקים ויכולת להשיג הישגים אדירים באמצעות כוח האינטלקט שלנו . ולמרות זאת, אפילו המוח האנושי הגדול ביותר הוא חסר משמעות מול החוכמה הא-לוקית. נכון שעלינו תמיד להשתמש בשכל שלנו כדי להעמיק את לימוד התורה שלנו, אך עלינו גם לדעת כיצד לכבות אותה - כיצד להכניע את הבנתנו לאור ההבנה האולטימטיבית. יש אלפי פירושים שמסבירים את סיבת ספירת העומר, אך היחיד שחשוב באמת הוא שהקב׳ה ציווה עלינו לעשות זאת.

“ויש להבין מה שכתוב שתויי יין נכנסו כי השגת הטעמים נקרא יין - יינה של תורה. אף על פי כן צריך להיות רק בפקודת המלך. ולאשר השגתם גבר להם לעשות גם אשר לא צווה ה' .

חכמינו מלמדים אותנו שאחת מהסיבות של שנדב ואביהו היו שיכורים כשהביאו את קרבנם. השפת אמת מציע כי אין להתייחס לכך באופן מילולי; הם לא היו שיכורים מיין, אלא שיכורים מהאינטלקט שלהם, מניסיון להבין את הסיבות שמאחורי המצוות. התחושה המשכרת הזו של "הבנתי" בסופו של דבר הייתה נפילתם. הם הובלו שולל בגלל גודל היכולת האינטלקטואלית שלהם, ידיעת התורה ותפיסות האל.

ברגע שאתה מאמין שאתה מבין את רצון הבורא, זה נותן לך רשות לעשות כל מה שאתה רוצה מתוך הנחת יסוד שקרית שזה בעצם מה שהבורא רוצה. אתה יכול בקלות להצדיק שלא לעשות מצווה או, כמו נדב ואביהוא, אתה יכול לעשות דברים שאלוהים לא ציווה עליך כי אתה יודע את רצונו טוב יותר מהקב׳ה עצמו. ברגע שאתה מבין את "הסיבה" מאחורי מצווה, האם יש לך בכלל את היכולת לעשות זאת אך ורק בגלל שזה רצון ה '?

“ועל פי זה נפרש טובים דודיך, כלומר התדבקות והתקרבות ה' אשר קרבנו אליו הם טובים מכל השגת שכל האדם״

השפת אמת מסיים את פירושו לסיפור זה בביטוי משיר השירים: "כי טובים דודיך מיין״. לאהוב אותך הוא דבר יותר נשגב מלהבין אותך. חיזוק היחסים הרגשיים שלנו עם

הקב׳ה חשוב בהרבה מכל דבר שנוכל לתפוס באופן אינטלקטואלי לגבי הבורא. הבנת היתרונות הרוחניים או הסיבות ההגיוניות לציווי עשויות לשפר את החוויה האישית שלנו, אך אין באמת דבר גדול מלעשות זאת אך ורק מכיוון שהקב׳ה אמר זאת.

שבת שלום ומבורך

שלמה כ"ץ