געגועים והתחדשות הבאים כאחד
הרב יאיר בינשוטוק
געגועים והתחדשות הבאים כאחד
הרגע הזה שאנחנו מגיעים אליו ממש עכשיו הוא אחד הייחודיים בשנה כולה.
אנחנו עומדים בשעות האחרונות של התפילות אותן התפללנו במהלך הקיץ על החום והשמש המביאים את הברכה לעולם ורגע לפני התפילה "משיב הרוח ומוריד הגשם", שתלווה עוד מעט בבקשה "ותן טל ומטר לברכה". עונה חולפת, ועונה מתחדשת.
בדיוק באותו החג, באותה השבת, נסיים את מחזור הקריאה בתורה בפרשת וזאת הברכה, ונתחיל מבראשית...
אולי בכדי לתפוס את העוצמה של הרגע הזה כדאי להתבונו בברכה שנדמה שנשכחה מליבם של אנשים, ברכת ההודאה על הגשמים.
והרי כך נאמר בגמרא במסכת ברכות דף נ"ט עמוד ב':
מאימתי מברכין על הגשמים - משיצא חתן לקראת כלה. מאי מברכין? אמר רב יהודה: 'מודים אנחנו לך על כל טפה וטפה שהורדת לנו'. ורבי יוחנן מסיים בה הכי: "אילו פינו מלא שירה כים... אין אנו מספיקין להודות לך ה' אלהינו..."
הברכה המיוחדת הזו הנאמרת על הגשמים, אכן נשכחה מלב. ואולי מכיוון שלא כך כך ברור באיזה מצב יש לברכה.
האם צריך לברך את הברכה בכל שנה מחדש כשמתחילים לרדת הגשמים? האם רק אחרי בצורת ויובש?
אולי ברכה זו נזנחה לאחר שנות גלות רבות בהם רבים מן העם היהודי התגוררו במדינות בהן יורד הגשם תדיר? או ליד נהרות גדולים הממעטים את הצורך בגשמי שמים?
בכל מקרה ברכה זו ראוי שתאמר. בזמנים נכונים, במעמד הראוי, אך בכל אופן אסור שברכה זו תשכח מאיתנו.
אם רוצים אנו להבין מעט מן המהות המשתקפת בברכה מיוחדת זו, צריך רק להתבונן בדברי הגמ' שוב, ולהתעכב על המילים "מאמתי מברכים על הגשמים? משיצא חתן לקראת כלה..."
מסביר רש"י על המקום, שאי אפשר לברך מיד, כשנופלת הטיפה הראשונה.
יש להמתין מעט, בכדי שמים יתחילו להיקוות בקרקע, ואז נפילת הטיפות מן השמים תגרום לתופעה ייחודית:
הטיפות הנופלות מקפיצות את המים מתוך האדמה כך שהטיפה הבאה היורדת תפגוש בטיפה שעולה לקראתה.
אך הצורה היפה ביותר אותה ברחה הגמרא לבטא את תופעת הטבע המיוחדת הזו היא "משיצא חתן (הטיפה שעולה מלמטה) לקראת כלה (הטיפה שבאה לקראתה מלמעלה).
מדוע נבחרה דווקא דרך זו לבטא את ירידת הגשמים?
אולי מכיוון שהגשמים לעולם הם ברכה המביאה לפריון, כפי שחתן וכלה שואפים להביא לעולם.
ואולי מכיוון שהמקום בו ניתן לפגוש את הגעגועים העזים ביותר, הבאים ביחד עם שמחת המפגש הגדולה ביותר, היא שמחת החתן והכלה, וכך נאה ויאה לתאר את שמחת יום ירידת גשמי הברכה, לתאר את הגעגועים שלנו למים היורדים כמתנה משמים.
כך גם בסיומה של קריאת התורה. עם ישראל נפרד ממשה רבינו ומתחיל את חייו החדשים כעם הנוחל את ארצו, ואנחנו חוזרים שוב להתחדש בפסוקי הבריאה,
בסיפורים של אדם וחוה, של האבות הקדושים, לצבור מחדש כוחות חיים מסיפורי ומצוות התורה.
זוהי תקופה של געגועים והתחדשות הבאים כאחד.
יהי רצון שהקב"ה יחדש ימינו כקדם, יחזיר לנו את השגרה אליה אנחנו מתגעגעים, אך מחודשת וטובה אפילו יותר!
כל כך אנו מתגעגעים.
מתגעגעים לגשמים, לשמחת חתן וכלה, למפגש המחודש של כולנו יחדיו, לשגרת החיים אותה למדנו להעריך.
יהי רצון שהקב"ה ימטיר עלינו גשמי ברכה וחידוש, בריאות ושמחה, אחדות ואהבה ושנזכה יחד לגאולה שלמה.
הרב יאיר