וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּח ה' – דבר תורה לפרשת שלח

מיד לאחר יציאת מצרים, בשלח פרעה את העם, נאמר:  "וְלֹא נָחָם אֱ-לֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה" הקב"ה מסב את העם דרך המדבר, ולמרות זאת, לאחר כשנה ו 4 חודשים, עם ישראל מקבל את  דיבת הארץ רעה, אותה שמע מהמרגלים, נבהל ומכריז: "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה". כאן אומר ה' למשה "עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי...  אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנּוּ".  משה ששומע זאת, מתחנן להציל את עם ישראל. בתחילה אומר הוא, שכך ימנע חילול ה', ולא יאמרו הגויים כי ה' אינו יכול להכניסם לארץ. בהמשך אומר משה כי סליחה לעם ישראל תהווה קידוש ה'.  "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲ-דֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר:  ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד נֹשֵׂא עָוֹן וָפָשַׁע וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים:  סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה".   משה משתמש במידות הרחמים בהם נענה ה' למשה לאחר חטא העגל - "כאשר דיברת".

תיאור מדהים ישנו במדרשים על דיון בין משה לקב"ה:

בשעה שהראה הקדוש ברוך הוא סדרי סליחה למשה ואמר לו הקדוש ברוך הוא שהוא ארך אפים, שהוא מאריך אף עם טובים ועם רעים, התחיל משה אומר בבקשה ממך שלא תאריך אף לרשעים, שהרי רשעים עתידים להחריב בתי עמך ולהרוג עמך...
כשאמר משה כך שתק לו הקדוש ברוך הוא, לפי שהיה גלוי לפניו, שמשה יהיה צריך לארך אפים לרשעים.
כיון שחטאו ישראל במדבר בעניין המרגלים, ובקש הקדוש ברוך הוא לפרוע מהם, מיד אמר אכנו בדבר ואורישנו, נתנחם משה על שאמר להקב"ה שלא להאריך אף לרשעים. התחיל משה ואמר ועתה יגדל נא כח ה', שיכבשו רחמיו את כעסו... כאשר דיברת... שאמרת שתאריך אפך עם הרשעים, ורב חסד, שכל מעשיך אינם אלא בחסד, שאם תדקדק עם בריותיך אין מי שיעמוד בעת אפך... (מדרש אגדה)

כששאלו לחכמה ולנבואה חוטא מה עונשו, נענו בדרישה למיצוי הדין. כששאלו לקב"ה, ענה – יעשה תשובה ויתכפר! הקב"ה ארך אפיים, יש לו סבלנות! לעיתים לוקח זמן עד שהטוב מתממש, מסתבר שטבע האדם, מחייב התנהלות במידת הרחמים והסבלנות. להגיע לטוב צריך תהליך הלוקח זמן, זה יכול לקחת אף 40 שנה ויותר.

גם אנו בחזרתנו לארץ, אין לנו להוציא דיבת הארץ רעה. טובה הארץ מאוד מאוד! גם אם לעיתים יש קשיים ונפילות, וגם התמודדות עם אויב עז, ועם אחים הממיסים את לבבינו, עלינו לזכור שתהליך הגאולה קמעה קמעה! צריך אורך רוח!

אולי זה הטעם למצוות נסכים והפרשת חלה המובאות בסמוך. גם היין וגם הלחם בעלי ברכה מיוחדת. שניהם נחשבים שיפור ניכר, מעשה ידי אדם, לתוצר הגדל באופן טבעי. אלא שתהליך יצירת היין והלחם כרוך בתהליך של תסיסה ממושכת, עד להגעה אל הטוב!  וכמו היין המתנסך על גבי המזבח ויורד בשיתין לעמקי התהום, והפרשת החלה, עליה נאמר  "וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'", כך האדם, מסוגל הוא לחטוא וליפול לעמקי התהום, אך יכול הוא להתרומם מהארץ אל ה'. בסבלנות ובעבודה מתמשכת, יכול הוא להוריד קדושה משמים לארץ, ולהעלות את הארציות מעלה אל ה'.

שבת שלום!