שבועות
הלכות ומנהגים לחג השבועות תשפ"ד
- מנהגים שונים נהגו ישראל בחג זה וכולם חשובים ומבורכים, המנהגים הנפוצים הם לימוד/תיקון ליל שבועות, מנהג קישוט בתי הכנסת והבתים בירק וכן אכילת מאכלי חלב ודבש .
- המנהג להישאר ערים וללמוד/לומר את התיקון הינו חשוב, אך לא על חשבון הריכוז בתפילות של מחרת בבוקר וכל אחד ייחשב לעצמו על פי כוחותיו.
- לנשארים ערים, מותר לאכול ולשתות במשך הלילה ללא הגבלה עד הזמן של עלות השחר (03:37 ) [1].
- ברכות השחר ונט"י למי שלא ישן בלילה-מנהג רוב עדות ישראל לברך את כל ברכות השחר וברכות התורה, והמהדרים יצאו ידי חובה בשמיעה ממי שישן בלילה[2].
זמן הברכות- סמוך לתפילת שחרית, ויש דעה שאת ברכות השחר יברכו לאחר חצות[3] וברכות התורה -לאחר עמוד השחר.
- קריאת מגילת רות- הספרדים ורוב האשכנזים אינם מברכים על קריאת המגילה, אך יש מהאשכנזים(שיטת הגר"א) המקפידים לקוראה מתוך מגילת קלף ולברך '...על מקרא מגילה' ו-'...שהחיינו'.
הספרדים והתימנים נהגו לקוראה לפני תפילת מנחה, באשכנז נהגו לקוראה לפני קריאת התורה בתפילת שחרית, אך יש מהאשכנזים הדוחים את קריאתה אל לפני תפילת מנחה גם מהסיבה שיוכלו אותם שנשארו ערים בלילה, להתרכז יותר בשמיעתה.
אבלות:
- חג השבועות שחל במהלך השבעה, מאחר ודיני השבעה נפסקים, מותר לאבל ללמוד תורה בתיקון ליל שבועות.[4]
זמנים בחג
|
הדלקת נרות |
19:27 |
|
עלות השחר |
03:37- 90 דק' לפני עלות השחר 04:01- 72 דק' לפני עלות השחר |
|
הנץ החמה |
05:29 |
|
סוף זמן קריאת שמע |
מג"א 08:23 גר"א 09:06 |
|
מנחה גדולה |
13:13 |
|
שקיעת החמה |
19:47 |
|
צאת החג |
20:27 |