שזיף הדובדבן ‘פיזארדי’

עץ: שזיף דובדבני (פיסארדי) Prunus cerasifera var. pissardii

עלה: דמויי ביצה בצבע סגול כהה

פרח: לבן ורדרד יפיפה

פרי: דמוי שזיף קטן, אכיל, חמצמץ מעט

גזע: יחיד עד מספר גזעים

משפחה: ורדיים

גובה: 4-6 מ'

שזיף הדובדבן ‘פיזארדי’ הוא עץ נשיר קטן ובולט, המוכר בעיקר בזכות העלים האדמדמים־סגולים שלו. שמו של הזן ניתן בשנת 1880, כאשר הובא לצרפת ואוקלם שם. את השתיל הביא מר פיסארד, הגנן הראשי של השאה באיראן, ועל שמו נקרא העץ.

קצב הצמיחה של השזיף הפיזארדי מהיר עד בינוני, והוא מצליח במיוחד באזורי ההר הגבוה – תכונה משותפת לעצים רבים ממשפחת הוורדיים. העץ מתאים למגוון רחב של קרקעות, אך פחות לקרקעות מלוחות או גיריות. בתנאים אלה הוא עלול לסבול מכלורוזה – תופעה המתבטאת בהצהבת העלים, הנגרמת ממחסור במינרלים חיוניים.

השזיף הפיזארדי רגיש מאוד למשטר ההשקיה. מחסור במים בקיץ פוגע במראה הרענן של העץ ואף עלול לקצר את משך חייו. מנגד, השקיית יתר גורמת לעץ לפתח עץ רך ופגיע יותר, דבר שמקל על פגיעת מזיקים.

כמו עצים אחרים ממשפחת הגלעיניים, גם שזיף הדובדבן רגיש במיוחד לחיפושית הקפנודיס. החיפושיות מטילות את ביציהן בקרקע, והזחלים חודרים לשורשי העץ. אפילו זחל אחד בעץ צעיר עלול לגרום למותו בתוך זמן קצר. למעשה, פגיעת הקפנודיס היא אחת הסיבות העיקריות לתמותה מוקדמת של עצים אלו ולקיצור תוחלת חייהם.