שמיטת כספים ופרוזבול / הרב איתן וייס
שמיטת כספים ופרוזבול / הרב איתן וייס
1. בין מצוות השמיטה נכללת גם "שמיטת כספים" שענינה ביטול החובות שאדם חייב לחברו, ככתוב (דברים ט"ו ב'): "וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לה'".
2. משראה הלל הזקן שנמנעו העשירים ובעלי היכולת להלוות כסף לעניים בהתקרב שנת השמיטה, עמד והתקין "פרוזבול", שעיקרו מסירת החוב לבית הדין. מעתה, אין זה בכלל "לא יגש את רעהו" ומותר לגבות את החוב.
3.נחלקו הדעות האם שביעית משמטת בתחילתה או בסופה, ומכאן גם הדיון אם לערוך פרוזבול בסוף השנה השישית או בסוף שנת השמיטה. הדעה המקובלת על רוב הפוסקים שאת הפרוזבול עורכים לקראת סוף שנת השמיטה.
4. עוד נחלקו הפוסקים אם כל בית דין של שלושה רשאי לעשות פרוזבול, או שצריך דווקא בית דין חשוב. בשאלה זו נחלקו מרן בעל השולחן ערוך (הסובר שצריך בית דין חשוב) והרמ"א (הסובר שכל שלשה בני תורה רשאים להיות בית דין).
5. גם לשיטת השולחן ערוך אין צורך להגיע בפועל לבית הדין, אלא המלוה מצהיר בפני שני עדים שהוא מוסר את חובותיו לבית הדין הגדול.
6. הרבנות הראשית לישראל מינתה את חברי בית הדין הרבני הגדול; הרב יצחק יוסף, הרב דוד לאו והרב בן ציון אלגרבלי כבית הדין החשוב לענין זה.
7. באפרת, יוצעו שני נוסחים של פרוזבול: א) לפי המסורת הספרדית; גבאי בתי הכנסת ישמשו בתור עדים. הבאים לכתוב פרוזבול יצהירו בפניהם בעל פה שהם מוסרים את חובותיהם לבית הדין החשוב (המוזכר לעיל), יעשו קנין סודר ויחתמו על ההרשאה. ב) לפי המסורת האשכנזית; רב בית הכנסת או הגבאים ימנו שלושה בני תורה שיהוו בית דין ולהם ימסור המלווה את חובותיו. שני הנוסחים מופיעים בהמשך.
8.מכיוון שפרוזבול ניתן לכתוב רק למי שיש לו קרקע בארץ ישראל, נהגו שהמלוה בהצהרתו לפני העדים, וגם בשטר ההרשאה מקנה ללווה קרקע מסוימת על מנת שהפרוזבול יתפוס.
9.למרות שישנם חובות שהשביעית אינה משמטת ולכן אין צורך בפרוזבול (כגון "הקפת חנות" או "שכר שכיר"), נהגו לכלול את הכל בפרוזבול כי הנושאים מורכבים ומסובכים (בשלב מסוים גם הקפת חנות הופכת לחוב רגיל).
10. נוסח שטר פרוזבול (אשכנזי):
במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא ובא לפנינו
ואמר לנו: "הן שנה זו היא שנת השביעית ויש לי חובות בשטר ובעל פה על איזה אנשים ו/או חברות ו/או בנקים, והריני מוסר לכם פרוזבול, ויהבית לכון במתנה קנין ד' אמות מארעא דאית לי, ועל גביהון ארשית יתכון למגבי כל חובות דאית לי על אינשי. ומעתה תיהוו לי דייני ותגבוהו לי. ואם לא תגבוהו אתם, מעתה כיון שמסרתי לכם פרוזבול זה, הרי אני גובה כל חוב שיש לי עד היום אצל כל אדם כל זמן שארצה".
ואנו בית דין שמענו דבריו ויפינו כוחו דלא תשמט ליה ויגבה כל חובותיו על ידי פרוזבול זה כתקנת הלל וחז"ל.
ובאנו על החתום יום ______ לחדש אלול שנת ה'תשפ"ב , פה באפרת.
נאם: ________________________
נאם: ________________________
נאם: ________________________
בפנינו עדים החתומים מטה בא
_________________________________________________
ואמר לנו: קנו ממני קנין גמור ושלם במנא דכשר למקניה ביה איך אני מזכה על ידכם קרקע כל שהוא שיש לי לכל אחד מבעלי חובות שחייבים לי, שאין להם קרקע, לכתוב עליו פרוזבול.
וקנינו קנין גמור ושלם במנא דכשר למקניה ביה מיד הנזכר לעיל.
ובכן אמר לנו הוו עלי סהדי שאני מוסר כל חוב שיש לי ולאשתי לבית דין הצדק אשר פה עיה"ק ירושלים תובב"א.
נשיא ביה"ד הרבני הגדול הרב הראשי לישראל - הרה"ג דוד ברוך לאו שליט"א,
אב בית דין בביה"ד הגדול הראשון לציון הרב הראשי לישראל - הרה"ג יצחק יוסף שליט"א,
חבר בית הדין הרבני הגדול - הרה"ג מיכאל עמוס שליט"א.
שאגבנו כל זמן שארצה.
ובאנו על החתום פה אפרת, ביום _____ לחדש אלול שנת ה'תשפ"ב .
נאם: _______________________ עד
נאם: _______________________ עד