משלוח מנות-אחדות

משלוח מנות-אחדות

הרב איתן וייס,מזכיר המועצה הדתית

כל שמחה יהודית, כמו גם בחגים בלוח השנה העברי מתאפיינים בין השאר בחיוב לשמח גם אחרים, עניים ומרי נפש, כדי שגם להם לא תחסר השמחה.

אולם בפורים קיימת מעלה נוספת, שאינה קיימת בשאר החגים והיא משלוח מנות איש לרעהו: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" (אסתר ט, כב). משלוח מנות מיועד לא רק לעניים, אלא לכל אדם. לחברים, לקרובי משפחה ולמכרים. מצוות זו נועדה להרבות אחווה ורעות.

מדוע יש להדגיש חיבה זו דווקא בפורים?

כאשר הגיע המן למלך בכדי להעלות את הצעתו השטנית להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, הוא הוסיף להצעתו דברי הסבר: "ישנו עם אחד מפֻזר ומפֹרד בין העמים" (אסתר ג, ח).

בדבריו הייתה כלולה כוונה פנימית. העובדה שעם ישראל באותה עת היה חסר אחדות, המן הבין שאיש אינו מסוגל לפרוץ פרצות בעם ישראל כאשר הוא מלוכד,  ורק לאחר שהתגלו סדקים בחומת אחדות העם, ניסה המן לחדור מבעד לסדקים אלו.

ייתכן גם שזוהי הסיבה לשנאת ישראל שבכל הדורות, שנאה שנתגלתה בקיצוניות רבה אצל המן הרשע. כאשר מרדכי לא כרע ולא השתחווה להמן, התמלא עליו המן חמה, אך לא חפץ לשלוח יד במרדכי לבדו: "כי הגידו לו את עם מרדכי" (שם ג, ו).

בקשתו של המן להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, נבעה מתחושתו, שישראל כולם יחידה אחת, ולכן לא ניתן להפריד את מעשי היחיד מהרבים. כשביקש להתנקם במרדכי ולהכניעו, ידע כי עליו להכחיד חלילה את כל העם.

אך המן לא לקח בחשבון, שגזרתו עצמה עתידה לחשוף את המצוי במעמקי נפשות ישראל. תחושת הסכנה גרמה לזרעי האחדות הפנימיים לנבוט ולעלות על פני השטח; "להקהל ולעמֹד על נפשם"(שם ח' יא).

היהודים התכנסו, צעקו בלב אחד, ונענו. הקטרוג הוסר, הגזרה בוטלה. את האווירה המורעלת שהפיצו האיגרות של המן, יש לטהר בכמות גדולה של שלום ורעות, של קרבה ואחווה.

הסכנה שריחפה על ראש היהודים חשפה את רגשות האחווה שביניהם. כדי שרגשות אלו לא יחלפו, אלא יותירו את רישומם לזמן רב, תיקנו מרדכי ואסתר את מצוות משלוח מנות. אותה אחווה היא הערובה לכך שתופעה כעין זו של המן לא תשוב. לא די במחשבות אודות האחדות. יש צורך ליישם את הרעיונות במצוות מעשיות. מצוות משלוח מנות היא אפוא זו המקרבת את הרעיון ללבבות.

כאשר העם מאוחד, אין לאומות העולם שליטה עליו וממשיכים את דרכם לקראת גאולתם השלמה.  

גם בתקופתנו, המלחמה שהחלה בשמחת תורה, גרמה בִּין לילה לאחדות גדולה בכל רבדי העם. העם כולו הרגיש שהינו שותף לגורל אחד.

העם-האזרחים תורמים מעצמם , תרומות רבות מגיעות לצבא, משפחות פותחים את בתיהם למפונים, ממשלת אחדות קמה ועוד ועוד.

תפקידנו לאחוז חזק ולהמשיך את האחדות וכשם שהמלחמה החלה בשמחת תורה כך בעזרת ה' נסיים וננצח בשמחה גדולה.