פרשת משפטים

 

לאחר האורות והברקים של מתן תורה, פרשת משפטים נכנסת פנימה עד להלכות הספציפיות.

מהכללים הגדולים של עשרת הדברות לפרטי הפרטים שמהם נגזרות הלכות חושן משפט.

ההפטרה, שבכל שבוע מדגישה נושא אחד מהפרשה שחז"ל רצו להתמקד בו, עוסקת בדין הראשון בפרשה, בפרשיית עבד עברי. (בפרשתינו מדובר על עבד שנמכר בגניבתו ורק בפרשת בהר על עבד שמכר את עצמו מסיבה כלכלית)

בספרי הנביאים ניתן לראות בכמה מקומות כינוסים המוניים כתוצאה של העבודה הקשה של הנביאים. בספר מלכים, את מציאת ספר התורה לאחר שנים של העדר, בספר נחמיה - את הקיום המחודש של חג הסוכות, את מעמד גירוש הנשים הנוכריות בספר עזרא ועוד רבים וטובים.

ההפטרה שנבחרה לפרשת משפטים היא אחד הפרקים מסוף ספר ירמיהו, בו מובא אירוע פומבי של שחרור עבדים המוני לאחר עבודה קשה של ירמיהו הנביא.

השחרור הקולקטיבי של העבדים מחזיק מעמד זמן קצר המתואר בפסוק אחד בלבד. מיד לאחר השחרור כל העם שב וכבש את העבדים והשפחות לעבדות מחודשת.

המשך הפרק בירמיהו מאוד כואב ועוסק בעונש של מידה כנגד מידה לעם שנהג בחוסר מוסריות כלפי העבדים ולא שיחררם כפי שהקב"ה שיחרר אותנו כעם מעבדות מצרים. 

ירמיהו מנסה ללמד כאן את העם עד כמה רם ונישא הערך של האדם בישראל. העבדות של גנב הנמכר בגניבתו היא ההנחייה האלוקית ליצור מעין מוסד שיקום לאנשים שחטאו. האדון שלוקח על עצמו את השיקום של הגנב מכניסו כעבד לביתו אך אל לו לשכוח כי יש לשחרר את העבד בתום שש שנים, בשנת השמיטה. עליו להזהר שלא להתמכר לחוויית העבד העברי.

הסיום של הנושא בירמיהו כל כך קשה עד שחז"ל הכניסו בסוף ההפטרה את שני הפסוקים האחרונים של הפרק הקודם.

למרות חוסר המוסריות של העם כלפי העבדים שלא שוחררו בזמן - הקב"ה מבטיח שלא ישכח את הברית שכרת עם אברהם, יצחק ויעקב ולא יטוש את עם ישראל וירחם עליהם.

עכשיו, כשהקב"ה ריחם עלינו וזכינו לחיות באתחלתא דגאולא, עלינו להתחזק בענייני מוסר ומשפט המובאים בפרשת משפטים, עלינו לשמוח שאנו חיים בדור גאולה, במדינת רווחה שבה יש מוסדות שיקום שדואגים לחלשים בחברה ועל כל אחד מאיתנו לנסות לסייע לאחינו כל בית ישראל לבנות עתיד טוב יותר.

בסיום הדברים אומר בנוסף שאולי ההפטרה רומזת לנו לשים לב לעובדי קבלן שסביבנו שמועסקים ללא זכויות מספקות ולנסות לעשות לאל ידינו לסייע להם.

בברכה,

יהודית אפרתי