פרשת יתרו

פרשת יתרו

בפרשה היחידה בתורה שקרויה על שם גר צדק שזכה להיות חותנו של משה רבינו העניו מכל אדם, מופיע בפעם הראשונה מעמד עשרת הדברות.

רבות נכתב על הסיבות לבחירתן של עשרת מצוות אלו שזכו להכתב על לוחות הברית, הן אלו בצד של מצוות שבין אדם למקום והן אילו בצד של המצוות שבין אדם לחברו.

בדברים אלו נתמקד במצוות כיבוד אב ואם שהינה בעלת הפוטנציאל להיות בעלת מטען רגשי כבד ביותר ודווקא בגלל זה הפוטנציאל הגדול שלה לתיקון המידות הוא גם יוצא דופן.

מצווה זו היא האחרונה בצד של מצוות בין אדם למקום וטומנת בחובה מסרים רבים גם להורים וגם לילדיהם שרלוונטיים עד עצם היום הזה.

המשך חכמה בפרשת ואתחנן מביא שתי הנחות יסוד חלקיות לטעם של מצוות כיבוד אב ואם.

הראשונה -  שמצווה זו הינה סוג של פריעת חוב על הטרחה שההורים טורחים בגידול ילדיהם. בחישוב גס הורה ממוצע במדינת ישראל מוציא מינימום מיליון ש"ח על הגידול של ילדו מלידה ועד גיל 18. מכיוון שכך, על הילד לכבד את הוריו כדי להודות להם על מה שטרחו עבורו.

השניה - שמצווה זו הינה מתוך כבוד על כל הידע והאמונות הנכונות שההורים העניקו לילדיהם. 

כהוכחה לכך ששתי הנחות יסוד אלו הן חלקיות, את מצוות כיבוד הורים קיבלנו דווקא במעמד מתן תורה, במדבר.

המדבר הוא מקום שבו ההורים לא טרחו רבות בגידול ילדיהם. המן הגיע מן השמים, המים מהבאר, הבשר מהשליו שירד מהשמים וענני הכבוד ניקו וגיהצו את הבגדים. 

דווקא שם הצטוו עם ישראל לכבד הורים כדי להראות שמצווה זו אינה רק פריעה של חוב.

בנוסף, את התורה קיבלו ההורים יחד עם ילדיהם, ההורים לא יכלו להעניק לילדיהם ידע קודם כי לא היה להם כזה.

הרמב"ן מוסיף ומסביר שניתן להבין ממיקום מצוות כיבוד אב ואם בלוח הימני של עשרת הדברות המוקדש למצוות בין אדם למקום, למרות שבמבט ראשון הוא נראה כמצוות בין אדם לחברו, מכיוון שכיבוד הורים נותן לנו מודלינג בעולם הזה ליחס שצריך להיות לנו עם הקב"ה:

כמו הקב"ה, ההורים הינם שותפיו ביצירה של האדם, את ההורים שלנו לא אנחנו בחרנו, ונוסף על הכל - עלינו לכבדם אפילו אם איננו מבינים את פשר מעשיהם.

בדור הזה שבו יש חיפוש רב אחר סגולות שמטרתם לשפר את חיינו, מובטח לנו שאם נזכור את המסרים סביב מצווה זו ונצליח לכבד את הורינו ייטב לנו בעולם הזה ומובטחת לנו אריכות ימים גם בעולם הבא.