פרשת בראשית

בס''ד

אנחנו נמצאים אחרי החגים המרוממים ונכנסים לשגרה מבורכת. אדם אוהב את השגרה, את הדבר המוכר, את אזור הנוחות שלו. מיד אחרי החגים מתחילים לקרוא פרשת בראשית על בריאת העולם. בבריאת בעלי החיים כתוב "ויאמר אלוקים תוצא הארץ נפש חיה למינה", התורה קוראת לבריאת החיות והבהמות "נפש חיה". מתקדמים בקריאה ומגיעים לבריאת האדם ובו כתוב "ויהי האדם לנפש חיה". כל הפרשנים זועקים על ההשוואה בין בעלי החיים לבין האדם המורם מכל הבריאה. אונקלוס בתרגומו ובפירושו הידוע כותב "לרוח ממללא", כוח הדיבור של האדם נותן לו את היכולות הנשגבה מעל בעלי החיים. רש''י כותב שבאדם יש מעלה של דעה ודיבור. ראב''ע כותב שהאדם הלך מיד כמו החיות ולא כמו התינוקות שאינם יודעים ללכת בלידתם ובזה יש השוואה בין בעלי החיים שנבראו ולא בשאר הדברים. ר' עובדיה ספורנו מביא שאכן האדם נברא כמו שאר בעלי החיים והוא התעלה רק כאשר קיבל את צלם אלוקים.

לעניות דעתי ניתן לחבר בין תקופת החגים המרוממים לבין השגרה וחומש בראשית. בחגים מתעלים וביום כיפור מגיעים לדרגה של מלאכים, ללא אכילה ושתיה, ובסוכות יושבים בצילא דמהימנותא. כל אלו תומכים באדם להגיע להתעלות, והאדם מבין לאן הוא יכול להגיע. כאשר האדם מבין שהוא לא רק נפש חיה, אלא "ויפח באפיו נשמת חיים", יש לו מעלה גדולה על כל הטבע, הוא יכול להתעלות, זאת התודעה שאדם צריך להחדיר לעצמו בשגרה, אני אדם! זה מה שיתן לו את הכוח להתגבר על כל המכשולים העתידיים ולהגיע לראש השנה הבא, אדם גדול יותר.

שבת שלום

הרב שלמה ברוכים

https://www.yeshurun-stam.com/