פרשת עקב

בס''ד

פרשת עקב

אנחנו נמצאים במלחמה ארוכה מאוד, שקשה לראות את סופה. כל אחד מציע מה לעשות, מנסה לחשוב על אסטרטגיות שונות כדי לנצח ויש המנסים להראות את כוחם באיומים כאלה ואחרים. לעיתים הייאוש מתגנב ללב ולא נמצא פתרון. כאשר אנחנו קוראים את פרשת עקב, הלב חוזר ומתמלא תקווה. הקב''ה מבטיח לנו שיעשה לנו ניסים כשם שעשה במצרים ואף יותר מזה "אל תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם", כאן מגיע הרגע של היאוש ומיד אחריו התקווה, "המסות הגדולות...והזרוע הנטויה...כן יעשה ה' אלוקיך לכל העמים אשר אתה ירא מפניהם". תוך כדי הדברים הגדולים שה' מבטיח לנו בהורשת הארץ הוא אומר "לא תוכל כלותם מהר פן תרבה עליך חית השדה", כותב הרמב''ן: "יבטיח שהשם יכריתם כולם, וישלח בהם את הצרעה להאביד הנשארים והנסתרים והנה כולם יאבדו, אבל אמר שלא יכלה אותם במלחמה ביום אחד ולא שיגרשם מן הארץ בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה...וכן אמר הוא ישמידם והוא יכניעם...עד אשר תפרה ונחלת את הארץ...עד אשר לא יהיה להם שם על פני חוץ"

הקב''ה אומר לנו, אין ייאוש, אני אלחם לכם, אני אכרית את כולם, אני אשמיד את כולם, אתה תהיה עסוק בלהנחיל את הארץ וכך הארץ לא תהיה שממה. ככל שאתה תעשה את שלך אני אעשה את שלי.

שבת שלום.