פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן

חומש דברים, כידוע נקרא גם משנה תורה, אחת הסיבות היא מפני שמשה חוזר מסכם ומקפל בתוך ספר דברים את כל מה שאירע לעם ישראל וגם חלק לא קטן מהמצוות שנאמרו בשאר החומשים. השאלה המתבקשת היא מדוע משה חוזר, לכאורה, על מה שנאמר, זוהי התורה שבכתב וכל מי שירצה ללמוד ולחזור יקח את התורה ויחזור. השאלה גדלה והולכת כאשר אנחנו באים לקרוא את פרשת ואתחנן, בה משה חוזר על כל עשרת הדברות.

כדי לענות על כך יש לבאר את המושג "משנה תורה", באופן אחר. "משנה" יכול גם להתפרש מלשון שינון. משה בא לבאר את התורה באופן שמתאים גם לעם הנכנס לארץ "באר משה את התורה הזאת לאמר". משה מביא את המצוות והדינים שמופיעים בחומשים האחרים ויחד עם זאת נותן מבט הלכתי נוסף שממנו למדים דיוק נוסף בדין. המהר''ל בתפארת ישראל (פרק מ''ג) מביא עשרה שינויים שיש בין עשרת הדברות המופיעות בפרשת יתרו לבין אלו שמובאות בפרשתנו, נביא דוגמא אחת מתוכן. בדיבר החמישי אנחנו מצווים על מצוות כיבוד אב ואם בפרשת יתרו "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך" בפרשת ואתחנן מופיעה המילה "יאריכון" ללא האות ואו. מסביר המהר''ל שבכל מקום שמופיע הביטוי "ימים רבים" מדובר בימים של צער ("ויהי בימים הרבים ההם" וכו'), כלומר, אפילו כאשר הימים הם ימים מעטים הם נראים ימים רבים ומהצד השני כאשר הימים הם רבים והם ימים טובים הם יראו כימים אחדים ("ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה), לכן נאמר בפרשת ואתחנן "יאריכן" ללא האות ואו, לומר שאותה אריכות ימים שאדם מקבל, הם יהיו ימים טובים ויראו כאילו הם ימים אחדים.

יהי רצון שנזכה שהימים שאנו עוברים בתקופה הזאת יהיו בעינינו כימים אחדים בגלל הטוב הגדול שהקב''ה נותן לנו.

שבת שלום