פרשת דברים

 

חומש דברים נפתח במילים "אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל...". פתיחה ייחודית אשר משפיעה על כל ספר דברים. אין כאן אמירה של הקב''ה אל משה לבוא ולדבר אל בני ישראל, אלא משה הוא זה שפותח את הדברים וכך כל ספר דברים, אין דיבור ישיר של ה' אל משה, למעט סוף החומש שבו מופיעה פניה של הקב''ה אל משה. כאן נשאלת השאלה מדוע? מה הייחודיות של ספר דברים שבו אין פניה של הקב''ה אל משה.

עונה על כך המהר''ל מפראג בספרו "תפארת ישראל" בפרק מ''ג. התורה כולה היא ברית בין הנותן, הקב''ה, ובין המקבל, ישראל. הברית מחברת בין כורת הברית לבין הצד הנותן. כל ארבעת החומשים הראשונים הן מהצד הנותן, הקב''ה מדבר אל עם ישראל, אבל ספר דברים הוא קרוב יותר לצד המקבל ולכן משה הוא זה שמדבר אל עם ישראל. גם הפתיחה של ספר דברים היא ביחיד "דיבר משה", וכך גם לוחות הברית מחולקות צד אחד שהוא קרוב להקב''ה והצד השני שמתייחס אל האדם.

ההבנה הזאת, שהתורה היא כריתת ברית ביננו לבין הקב''ה ויש צד נותן שמשפיע וצד מקבל וכל זה יוצר את החיבור בין עם ישראל, התורה והקב''ה וכך גם בכל מערכת שיש בה ברית.

שבת שלום.