פרשות מטות מסעי/תנאי בני גד ובני ראובן ואהבת חינם

 

''ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד... ויבואו בני גד ובני ראובן אל משה... ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יותן את הארץ הזאת לעבדיך לאחוזה אל תעבירנו את הירדן ויאמר משה...האחיכם ישבו יבואו למלחמה ואתם תשבו פה... ויגשו אליו ויאמרו גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפֵּנו" (במדבר ל"ב א-ט"ו)

משה רבנו מביע מורת רוח על כך שבני גד ובני ראובן אינם מעוניינים לעבור את הירדן ולעזור לשאר השבטים במלחמה לכיבוש הארץ, לאחר שענו לו שהם יעברו חלוצים ויישארו בארץ 14 שנה, עד לאחר כיבוש וחלוקת הארץ, הסכים משה רבנו לבקשתם.

 הדגיש רש"י שבתוך דבריהם הם הזכירו שיבנו גדרות צאן למקנה שלהם ואח"כ הזכירו שיבנו ערים לטַף, משה תיקן ולימד אותם ''בנו ערים לטפּכֶם וגדרות לצאנכם"(פס' כד) דהיינו שיש להקדים את המשפחה לעסק או במקרה זה לצאן, ואכן כבר הבינו בני גד ובני ראובן ותיקנו ''טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד''(פס' כו)

משה רבנו לימד כאן שיעור חשוב לכולם: אכן רובנו עסוקים בשעות רבות ביום בעבודה ובצורך לפרנס את המשפחה, אך חשוב לזכור את סדר הקדימות, אמנם אנו עובדים בכדי להביא פרנסה לצורך המשפחה, אבל עלינו לשים לב שלא להשתעבד יותר מידי לעבודה ולזכור שהמשפחה קודמת ויש לשים לב לצרכי כל אחד ואחד מבני המשפחה.

בימים אלו של ימי בין המצרים נוסיף באהבת חינם קודם בתוך ביתנו פנימה, נחזק את בית המקדש הפרטי שלנו נרבה באהבה ובאחדות בתוך הבית ומתוך כך נזכה בבניין בית המקדש הכללי.