פרשת שלח לך

''אפס כי עז העם היושב בארץ וערים בצורות...ונהי בעיננו כחגבים וכן היינו בעיניהם'' (יג כח-לג)
כולנו מכירים את פרשיית המרגלים המופיעה בתחילת פרשת השבוע.
לכאורה, המרגלים ביצעו את תפקידם וראו ותרו את הארץ ודיווחו את מה שראו בארץ. אבל עשרה מרגלים הוסיפו - ''אפס כי..'' הוסיפו את דעתם על כך שלא ניתן להיכנס לארץ והכל מפחיד ומסוכן ויש ענקים ועמלקים וכו' במילים אלו הכניסו עשרת המרגלים מורך ופחד בעיני העם עד ש''ויבכו העם בלילה ההוא'' בכך הופכים המרגלים ממדווחים ניטרלים למדווחים בעלי אינטרס, עובדה שהשפיעה על תפיסת המציאות של העם ''לו מתנו בארץ מצרים'' ''...הלוא טוב לנו שוב מצרימה'' ועוד תלונות.
עלינו לזכור את דברי רש"י על המילים שבתחילת הפרשה: ''שלח לך'' 'לדעתך, אני איני מצווה לך אם תרצה שלח לפי שבאו ישראל ואמרו נשלחה אנשים לפנינו...' במילים אחרות הקב"ה אמר שיש להיכנס לארץ והכל יהיה בסדר ומשה הוא זה ששלח את המרגלים לאחר בקשת העם.
פסוקים אלו מתאימים ביותר לימינו אנו.
ניתן להסתכל על המציאות בעיניים של חוסר אמונה, של הפחדות וחוסר אונים "אפס כי עז העם", "ערים בצורות..''
אך פרשה זו מלמדת אותנו שגם מול איומים וקשיים הקב"ה מנהל את המערכה ורק בו יש לבטוח.
לזכור ולדעת שההסתכלות על המציאות בעיניים של חגבים היא בחירה שלנו.
וכמו לאורך ההיסטוריה גם הפעם "יכול נוכל לה".
אכן, יש להקפיד על הוראות פיקוד העורף, אך קודם יש לבטוח בקב''ה שהוא מנהל את כל המבצע ביד רמה ולהאמין ש'אין עוד מלבד' ורק הקב"ה שולט ומנהיג על כל הקורה כאן בעולמנו.

עמנו קם כלביא וכארי התנשא, והחליט שהגיע העת לעמוד על נפשנו, עם כל הסיכון העצום שבדבר.

לעת הזאת חובה ומצווה עלינו להתחזק
בהודיה לקב"ה על כך שלא יטוש את עמו ונחלתו, והנחיל לנו ישועה והצלחה גדולה כזו.
זעקה על העתיד, לבל נבוא חלילה לידי פגע במלחמה הגדולה שבה אנו מצויים. יש להתחזק בתפילות לבל ידח ממנו נידח.
חשוב לחזק את המשפחה ואת הסביבה שלנו, לבל ירך לבבנו.
עלינו לרומם את המחשבה והתודעה מתוך אמונה שאנו נמצאים ברגע היסטורי בעל פוטנציאל עצום, והקב"ה יוביל את דרכנו לגאולה שלמה מכל אויבנו במהרה.

ויהי רצון שיקוים בנו הכתוב "עלה נעלה.. כי יכול נוכל לה"