דבר תורה בהר בחוקותי

בפרשתנו נאמר: וְכִֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָ֥טָה יָד֖וֹ עִמָּ֑ךְ וְהֶֽחֱזַ֣קְתָּ בּ֔וֹ גֵּ֧ר וְתוֹשָׁ֛ב וָחַ֖י עִמָּֽךְ׃ (כ"ה ל"ה)
בפשטות, התורה מצווה אותנו לתמוך באחינו העני שכן התורה מצווה: "והחזקת בו".
אך אפשר לשאול: מי בעצם מחזיק במי? האם העשיר מחזיק בעני? כלומר תומך בו כדי שלא יפול? או שמא העני, בעצם קיומו, מחזיק את העשיר? שהרי אמרו חז"ל (רות רבה ה ) :"יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני – העני עושה עם בעל הבית"
בנוסף, מדרש רבה על הפסוק מרחיב את הגדרת העשיר והעני מעבר לפער הכלכלי וכותב על: "עשיר בתורה ורש בתורה". היינו לא מדובר רק על עשיר ועני בתחום הכלכלי אלא גם על עשיר ועני בדעת וברוח.

ובאמת, בפסוק זה התורה מראה לנו פתח לסוד השפע בעולם ומאירה לנו עד כמה עלינו להיות רגישים לחוסר אצל אחינו לעומת השפע שקיבלנו מבורא עולם. מציווי זה אנו יכולים ללמוד עד כמה צריכים אנחנו את המפגש בין עשיר ורש, על מנת לחלוק במתנות שקיבלנו, שלא ניפול.
ניקח לדוגמה סיטואציה פשוטה: נהג חולף על פני טרמפיאדה, ואדם מרים יד לבקש טרמפ.
האם אותו אדם זקוק לנהג שיאסוף אותו? כנראה שכן, אבל אולי יותר מכך הנהג זקוק לאותה הזדמנות של חסד? הלא האדם ימצא בסוף את דרכו, ואילו הנהג יכול להחמיץ מצווה.

על הפסוק שלנו מביא המדרש (ויקרא רבה) את דברי שלמה: "עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ עֹשֵׂה כֻלָּם ה" (משלי כ"ב ב)
ומבאר על כך שפת אמת (בהר תרמ"א): כמו שנאמר בברכת המזון - " הזן את העולם כולו" – "שהקב"ה משפיע בכל יום לכלל הבריאה כל הצטרכות שלהם הן בנפש הן בגוף. רק שהמקבלים צריכין להתאחד ולתת זה לזה באחדות אחד. ואז אין מחסור דבר".
אין מחסור בצרכי העולם כולו. יש חלוקה מדויקת. יה"ר שנזכה להיות חלק חי וזורם של השפע מבורא עולם.

לע"נ אברהם דוד בן אפרים שרגא ז"