עשרה בטבת[1]- הרב איתן וייס , מזכיר המועצה הדתית

 

"יש שם ימים שכל ישראל מתענין בהם מפני הצרות שאירעו בהם, כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה, ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה, עד שגרם להם ולנו אותן הצרות שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב, שנאמר: והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם"[2]

  1. עשרה בטבת הוא אחד מארבעת הצומות, שמקורם בדברי הנביאים[3]                                                                                    זכר לחורבן בית מקדשנו.

-בעשרה בטבת החל המצור על ירושלים על ידי נבוכדנצר מלך בבל.

ב. על פי הסוגיה במסכת ראש השנה [4],בתעניות הנ"ל, למעט תשעה באב "שהוכפלו בו צרות", אנו מבחינים בשלשה מצבים:  "בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, יש שמד - צום, אין שמד ואין שלום, רצו - מתענין, רצו - אין מתענין". נחלקו הראשונים בהגדרת המושגים "שלום" ו"שמד", אולם לדעת רובם, מצבנו כיום הוא "אין שמד ואין שלום", ועל כן, עקרונית "רצו מתענין, רצו אין מתענין", אולם כתב ה'משנה ברורה': "כתבו הפוסקים דעכשיו כבר רצו וקבלו עליהן כלל ישראל מדור דור, ואסור לפרוץ גדר", וכן נפסק בשולחן ערוך[5]: "הכל חייבים להתענות ארבע צומות הללו ואסור לפרוץ גדר".

ג.         מכיוון שחיוב התענית בעשרה בטבת נובע מהסכמה מרצון העם - "בשעה שרצו וקבלו עליהם לצום בכל הארבע תעניות, לא קבלו עליהם שיהיו בחומר תענית ציבור כתשעה באב" [6].

ד.         אחד ההבדלים הוא משך התענית; בתשעה באב התענית היא מערב עד ערב, ואילו בעשרה בטבת התענית מתחילה בעלות השחר: 05:02 (90 דקות לפני הזריחה)  / 05:31 (72 דק')   ומסתיימת בצאת הכוכבים 17:06

מותר לאכול קודם עלות השחר רק אם התנה על כך לפני שהלך לישון.

לפי הרמ"א - שתיה מותרת גם ללא תנאי[7].

ה.        הבדל נוסף הוא,  בעניין האיסורים ביום התענית. בניגוד לתשעה באב האסור בחמשה דברים; אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה, עשרה בטבת אסור רק באכילה ושתיה. אמנם, ה'משנה ברורה'[8] כתב: "ובעל נפש יחמיר בכולן כמו בתשעה באב", וכן יש פוסקים האוסרים רחצה במים חמים, אולם מעיקר הדין הכל מותר.

ו.         בעניין צחצוח שיניים ושטיפת הפה, כתב בשולחן ערוך: "מי שדרכו לרחוץ פיו בתענית ציבור, לא כשר למיעבד הכי" [9], והוסיף בעל "ערוך השולחן": "ויראה לי דזהו כשמכניס המים בעומק לפיו, ומעלה פיו למעלה ומתחלחל המים בגרונו. אבל כשנוטל המים לפיו והוא עומד שחוח וכוונתו רק לנקות השיניים, ואין חשש שיבלע בגרונו - מותר, לבד בט' באב ויום הכיפורים". הכרעת ה"משנה ברורה" היא: "ובמקום צער יש להתיר רחיצת פה במים (ללא משחת שינים – על פי "שערים מצוינים בהלכה") רק שיזהר ביותר לכפוף ראשו ופיו למטה".

ז.         הבדל נוסף בין שלש התעניות לתשעה באב הוא בהגדרת הפטורים מן הצום. בעשרה בטבת פטור מהצום חולה שאין בו סכנה (היינו: אדם הסובל מחום או מכאבים המשפיעים על כל גופו למרות שלא נשקפת סכנה לחייו. אולם אדם הסובל מכאבים קלים שאינם משפיעים  על תפקודו הכללי - אינו פטור מהצום). גם מעוברות ומניקות פטורות מן התענית, אלא שבעניין זה יש הבדל בין ספרדים לאשכנזים: לדעת המחבר[10], הן פטורות מלהתענות, אולם מדברי הרמ"א [11]משמע שהן פטורות אם הן "מצטערות הרבה". המנהג המקובל הוא שמעוברות ומניקות אינן מתענות.

ח.        הרבנות הראשית קבעה את יום עשרה בטבת כ"יום הקדיש הכללי" - אמירת קדיש לעילוי נשמת הנספים בשואה שתאריך מותם אינו ידוע. כמו כן, נערכות תפילות אזכרה לעילוי נשמת הנספים.

 

דיני עשרה  בטבת בערב שבת

 

השנה צום עשרה בטבת יחול ביום שישי.

 זהו הצום היחידי (מצומות החובה) שחל בימינו בימי שישי.  

זמני הצום: מעלות השחר -5:02  וסיום הצום בשעה 17:06 (כניסת שבת בשעה 16:38)

 

תפילות:

הש"ץ אומר 'עננו' בין ברכות 'גואל' ל-'רופא' (אשכנזים וספרדים).

 אצל הספרדים- היחידים אומרים 'עננו' ב'שומע תפילה'.  ואצל האשכנזים- היחידים מוסיפים 'עננו' ב'שומע תפילה' רק בתפילת מנחה.

לאחר חזרת הש"ץ אומרים סליחות והאשכנזים מוסיפים גם 'אבינו מלכנו'. מוציאים ס"ת  וקוראים "ויחל" ובמנחה האשכנזים מפטירים 'דרשו' לאחר קריאת "ויחל" .

 

תפילה  /  עדה

 

ספרדים

אשכנזים

שחרית

'עננו'

ש"ץ- בין גואל ל'רופא'.

יחיד-ב'שומע תפילה'.

ש"ץ-  בין גואל ל'רופא'.

יחיד- לא אומרים

(מוסיפים במנחה).

לאחר חזרת הש"ץ

-סליחות.

-קריאת התורה-"ויחל"

-סליחות

-'אבינו מלכנו'.

-קריאת התורה-"ויחל"

מנחה

לפני תפילת העמידה

-קריאת התורה "ויחל"(אם יש 10 מתענים).

-מזמור 'יענך ה'.

-קריאת התורה  "ויחל"(אם יש 10 מתענים)

-הפטרת "דרשו"

'עננו'

ש"ץ- בין גואל ל'רופא'.

יחיד-ב'שומע תפילה'.

ש"ץ- בין גואל ל'רופא'.

יחיד-ב'שומע תפילה'.

ברכת כהנים למתפללים מנחה קטנה (סמוך לשקיעה)

לאחר חזרת הש"ץ

-לא אומרים תחנון.

-'ה' מלך'

-'תפילה לעני כי יעטוף'

אין אומרים אבינו מלכנו ולא תחנון

 

 

 

מאחר וישנה קריאת התורה, וברכת כהנים למתפללים מנחה קטנה (סמוך לשקיעה) יש להקדים את תפילת המנחה בערב שבת זה.

 

כה אמר ה' צבא-ות  צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי, יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו[12].

 

 

 

[1] מבוסס על פי סיכומיו של הרב גולן,תשס"ח

[2] רמב"ם הל' תעניות פרק ה הלכה א

[3] זכריה ח, יט

[4] יח ע"ב

[5] סימן תקנ סעיף א ומשנ"ב ס"ק א

[6] משנ"ב שם, ס"ק ו

[7] שו"ע ורמ"א סימן תקסד

[8] סימן תקנ ס"ק ו

[9]  סימן תקסז, ג ומ"ב ס"ק יא

[10] סימן תקנד ה

[11] סימן תקנ ה

[12] זכריה ח,יט